חסר רכיב

משפחת קפרא (צדוק וסאלחה)

צדוק (סאלח), נולד בתימן, עלה לארץ בשנת 1909
קפרא סאלחה קפרא, נולדה בתימן, עלתה לארץ בשנת 1909

משפחת קפרא עלתה ארצה מתימן. הם יצאו לדרך בקבוצה של כ- 150 איש, בליווי מלווים מוסלמים שכירים, ששימשו להם כמורי דרך ושמרו עליהם מפני שודדי דרכים. הם הלכו ברגל עד עיר הנמל עדן. בלילה שלפני הגיעם לעדן ברחו המלווים עם כל הכסף ודברי הערך שהפקידו העולים בידיהם. משם שטו העולים בסירות עד מצרים, וממצרים הפליגו לנמל יפו.

אם המשפחה כרעה ללדת בעת ההפלגה וילדה את הבת ברכה.

ב-1909 עגנה הספינה בנמל יפו. שליחי המשרד הארץ-ישראלי הגישו להם מזון ושתייה, ומסרו להם מידע על המושבות שבהן דרושות היו ידיים עובדות.

משפחת קפרא בחרה להתיישב ברחובות. תחילה הקימו סככה למגורים, אולם עם בוא הגשם הראשון סבלו מקור ורכושם נסחף במי הגשמים. אהרון אייזנברג הציע להם להתגורר ברפת שלו, ושם נשארו לגור במשך שלוש שנים. האם עבדה ככובסת אצל משפחת אייזנברג.
אפרים זק"ש פנה לעזרת עולי תימן וייסד את הבנק "קופת עם". הוא אף פנה לקק"ל והצליח להשיג את שטח הקרקע שעליה הוקמה שכונת שעריים.

ב-1911 רכש צדוק קפרא חלקת אדמה בת דונם אחד ברחוב באר, ובנה בית מחומר עבור משפחתו. ב-1924 עברו לבית מבטון בן שני חדרים ברחוב שבזי בשכונת שעריים. בחצר היו עצי פרי, עזים ופרות.

צדוק הצטיין בטוב לבו, בנדיבותו ובתרומתו לקהילה. עסק רבות בעבודה התנדבותית לטובת הקהילה התימנית בשעריים. בהיותו תלמיד חכם ורב, ערך חתונות, מל תינוקות ושימש אף כשוחט.

תחילה עבד כשומר בכרמים. לאחר שהרב קוק אישר כי התימנים יודעים לשחוט שחיטה כשרה, קיבל עבודה בבית המטבחיים ברחובות.
הוא נפטר בגיל 94.

סאלחה קפרא לבית עמאר, רעייתו הרביעית של צדוק קפרא, ואמו של יצחק קפרא, נולדה בתימן. היא נישאה לצדוק שהיה אז אלמן, מבוגר ממנה בשנים רבות ומטופל בילדים מנישואיו הקודמים. נולדו להם שבעה ילדים, מהם שלושה נפטרו. על אף כל הסבל והשכול היתה אישה מלאת שמחת חיים, חברותית ובעלת תעצומות נפש. עבדה כל חייה ככובסת בבתי האיכרים , עבודה קשה מאוד ותובענית, על מנת לפרנס את משפחתה. היתה גם טבחית מוכשרת וקולעת מחצלות. היא ידעה אף לתפור במכונת תפירה ותפרה בגדים עבור כל בני המשפחה.

היא נפטרה בגיל 84.

יצחק קפרא בנם של צדוק וסאלחה קפרא נולד בשנת 1920 בשכונת שעריים. הוא למד "תלמוד תורה" ב'חדר' הראשון של שעריים, אחר כך למד בבית הספר לבנים, כיום בי"ס "מוריה". כבר מגיל 9 התחיל לעבוד במכולת אחרי שעות הלימודים על מנת לעזור בפרנסת המשפחה. אחר כך עבד בפרדסים. בגיל 14 יצא להכשרה בקיבוץ במסגרת "השומר הצעיר". בגיל 17 למד נגרות ועד גיל 21 עבד בפרדסים בבניית תיבות לאריזת פרי. עבד גם עבור הצבא הבריטי במדידות ובסימון מפות וחלקות קרקע.
בגיל 38 החל לעבוד בסוכנות היהודית, ושם עבד עד פרישתו לגימלאות.

יצחק נשא לאישה את שושנה, בתם של זכריה והדיה מדהלה, ונולדו להם שני ילדים: רענן (יליד 1945) ותהילה (ילידת 1948).

ביתם היה בית מכניס אורחים, מלא שירה, נגינה ושמחה. בימי ששי כל בני המשפחה נהגו להתכנס אצלם לקבלת שבת.

יצחק היה בעל כשרונות רבים, כגון בתחום המוסיקה והצילום. אף על פי שיצא לעבודה מגיל צעיר מאוד, היה אוטודידקט והיה בעל ספרייה עשירה ואוסף גדול של מוסיקה קלאסית.

יצחק נפטר בשנת -2009
חסר רכיב