חסר רכיב

משפחת כהן (יצחק ומרים)

יצחק כהן -  נולד ב- ו' סיוון תרל"א (1871), עלה לארץ: חשוון תרנ"א (1891, נפטר: ג' שבט תשי"ד 28.12.1954
מרים כהן לבית רבינוביץ,  נולדה ב - 1876, עלתה לארץ: בשנת תר"ן (1890)

יצחק כהן
יצחק בן מושה ומאיר יחיאל מיכל כהנא, נולד כבן לשושלת רבנים באושמינה שליד וילנה. אביו היה רב הקהילה, שזכה במדליה מהצאר הרוסי כאות הוקרה על פועלו. יצחק התחנך חינוך מסורתי ותורני ב"חדר" ובישיבות קטנות בעיר הולדתו, ואביו הועיד אותו כממלא מקומו. כאשר סיים את לימודיו והוסמך לרבנות נערכה לכבודו מסיבה. במעמד זה פנה האב לבנו ושאל אותו: "מה תבקש ואמלא בקשתך"- יצחק, שאמו הייתה ידענית גדולה בתנ"ך וממנה ספג אהבה לשפה העברית ולארץ הקודש, הביע את רצונו לעלות לארץ. לתשובה זו לא ציפה האב שראה ביצחק ממשיך שושלת של שלושים ושישה דורות של רבנים ותלמידי חכמים (אחד מבניו נסע ללמוד רפואה בפריז ובנו השני עבר לוינה כדי ללמוד משפטים).
עם ברכת אמו ביום הולדתו ה-19 שיזכה לעלות לארץ ישראל ובעידוד הרב שמואל מוהליבר ומשה לילינבלום, עלה בחודש חשוון תרנ"א
(1890) לארץ.

לרחובות הגיע מספר חודשים לאחר היווסדה. כאן עסק בנטיעת כרמי המושבה. בעונת הבציר שמר בכרמו של מרדכי לובמן בראשון לציון. עבד בעין זיתים, ומטעם פקידות הברון עבד בראש פינה. משם עבר לירושלים ושימש כסופרו המיוחד של עיתון "המליץ".

בי"ג בתמוז תרנ"ב (1892) נשא לאישה את מרים בת אהרון הלוי רבינוביץ.

בשנת תרנ"ג נתקבל כמורה בבית ספר לבנות ביפו. יחד עם המורים יהודה גרזובסקי-גור, ישראל בלקינד ולוי שמחון הניחו את היסודות לחינוך העברי.

ביתו היה אחד הבתים הראשונים בארץ ששפת האם והבית הייתה עברית.

בשנים תרנ"ה-תרנ"ז (1897-1895) היה מזכירה של לשכת בני ברית "שער ציון" ביפו. וכן היה מזכיר הלשכה הראשית "בני-משה". בשנת תרנ"ח חזר לרחובות בתפקיד מורה ומנהל בי"ס. בשנת תרס"ד הגיעה לאוזנו שמועה שבעקרון ילדים בגיל מצוות שצריכים לעלות לתורה אינם יודעים לקרוא. במשך שלוש שנים הגיע לעקרון יום יום על מנת ללמדם עברית ולהכינם לעלייה לתורה.

בתרפ"א עזב את ההוראה וקנה משק ברחובות. שנים כיהן כחבר ועד המושבה, ובשנת 1923 כאשר הוועד הפך למועצה, עמד בראשה.
בפעילותו הציבורית היה יו"ר לשכת "בני-ברית" (1931), מנהל אגודת גמילות חסד ויו"ר "משפט השלום" העברי שליד המועצה המקומית.

מרים כהן
מרים, אשת יצחק כהן, בת משפחת אהרון הלי רבינוביץ מוילנה, חונכה בבית חרדי. משפחתה הייתה אמידה, ובבעלותה היו משק ויער. האב שכר לבנו מלמד פרטי, ולמרים, שהייתה סקרנית וצמאת דעת, קשה היה לקבל את העובדה שרק הבנים לומדים קרוא וכתוב, ולכן היא הסתתרה מאחורי הדלת ודרך חריץ קטן הקשיבה לנלמד. האב כשתפס אותה, היה מעיר לה: "מספיק לך, לכי למטבח, די לך " "צאנה וראנה". מרים לא ויתרה והמשיכה להאזין לשיעורים. משהבין האב שבתו מתעקשת ללמוד פנה אל המלמד וביקש אותו: "קבל עוד תלמיד ואעלה את שכרך, אך אל תשים לב שהתלמיד לובש שמלה".

מרים עלתה עם משפחתה - אב, אם, אח ואחות בהיותה בת 14. האב רצה להקים משק גם כאן בארץ, אך לא בדק את כדאיות הדבר. הוא קנה חלקת אדמה מערבי משייח מוניס, רכש פרות ככל יכולתו והאמין בטוב. אך למרבה הצער לא היו קונים לתוצרתו כי רוב האנשים בסביבה החזיקו פרה, עז או כבשה שסיפקו את תוצרתם הביתית. ברוב יאושו קם בוקר אחד והחליט לעשות מעשה. פתח את דלת הרפת ושחרר את כל הפרות לבלי שוב. את כל המסמכים הקשורים בפרות קרע והשמיד. בכסף שנותר לו עבר לגור ביפו ורכש טחנת קמח.

כחצי שנה לאחר עליית המשפחה לארץ חלו האם ובנה, ולאחר זמן לא רב נפטרו ממחלתם. אחותה של מרים נבהלה ושבה לרוסיה. האב כעס מאוד על שעזבה את ארץ הקודש וקרע עליה קריעה.

מיפו עברו מרים ואביה לירושלים. חשוב היה לאב להיקבר בבוא העת בהר הזיתים. בירושלים נישאה מרים ליצחק ביג' בתמוז תרנ"ב (1892), ועמו הגיעה לרחובות כאשר קיבל משרת מורה. ברחובות קיבל הזוג חדר למגורים בקומה השנייה של בית הוועד, ברחוב יעקב.

משפחת אהרון אייזנברג גם היא התגוררה באותו בניין, בחדר שכור בקומה הראשונה. כשנולד בכורם - עובד, נטע אהרון עץ אקליפטוס בצמוד לקיר חדרם של משפחת כהן.

ליצחק ולמרים נולדו שני ילדים. הבכור - בניהו נפטר ממחלה בהיותו בן שנתיים. אחריו נולדה מיכל שהייתה לבתם היחידה. לימים תינשא מיכל לעובד אייזנברג.

מרים הייתה פמיניסטית בנשמתה, חרה לה שרכוש המשפחה היה רשום על שם הגברים בלבד. כאשר היו הגברים בשדות הייתה עוברת מבית לבית ומשכנעת את הנשים לדרוש שהרכוש ירשם גם על שמן.
מרים הייתה הראשונה שנבחרה לוועד המושבה. השתתפה בפעילות בוועדת התחזוקה, בשנים תרפ"א-תרפ"ב (1921-1922).

מיכל כהן אייזנברג
נולדה ברחובות ב- א' באב תרנ"ד (1894)
נפטרה: בערב פסח 1959

היא הייתה בת יחידה להוריה, לאחר שאחיה הבכור בניהו נפטר בגיל שנתיים.

לאחר שסיימה את לימודיה היסודיים בבית הספר העממי ברחובות, המשיכה את לימודיה התיכוניים כתלמידת המחזור הראשון בגימנסיה הרצליה ביפו. בגלל קשיי תחבורה שהיו באותם הימים, מיכל ומרים אמה, שלא הייתה מוכנה שבתה היחידה תהיה לבד, עברו להתגורר ביפו בקירבת הגימנסיה.

מיכל נישאה לעובד בן אהרון אייזנברג.

מיכל כשאר בני משפחתה הצטיינה בפעילות ציבורית - שימשה כיו"ר עזרה סוציאלית במועצה, כיושבת ראש ויצ"ו רחובות, יו"ר מחלקת התרבות במועצה וסגנית יו"ר ארצית של ויצ"ו.

מיכל הייתה ציר נבחר באסיפת הנבחרים השלישית והרביעית לכנסת ישראל (1945-1944).
חסר רכיב