חסר רכיב

משפחת יעקבזון

שרגא –פייבל יעקובזון, נולד במחוז קובנה, ליטא, ב- 1830, עלה ב - 1892, נפטר ב - 1905
ליבה בת ר' יוסף,  שנת לידה – לא ידועה, שנת עלייה - 1892, נפטרה בשנת 1904

צאצאים: מרדכי ושרה (נולדו בליטא)

שרגא יעקובזון נולד במחוז קובנה שבליטא, למד ב"חדר" ובישיבות, והיה מתלמידי ר' ישראל סלנטר. הוא נשא לאישה את ליבה בת ר' יוסף, ושם נולדו להם הבן מרדכי והבת שרה.

הוא התמחה במסחר ובלימוד השפה הרוסית והצליח מאוד בעסקיו. משום כך, הורשה לגור במוסקבה ועסק באספקת אריגים מבתי החרושת לסוחרים שבמחוז קובנה שבליטא.עם זאת, הצטרף לתנועת "חיבת ציון" מראשיתה, ויחד עם רעייתו הגיע לארץ ב-1890 בשיירה הגדולה של חובבי ציון בראשותו של הרב מוהליבר. בביקורו זה קנה שרגא-פייבל מגרש בירושלים, שעליו בנה את ביתו וכן נחלה גדולה במושבה רחובות.
הם שבו למוסקבה למספר שנים, אך ב- 1892 עלו שוב לארץ והתיישבו בביתם בירושלים. ר' שרגא-פייבל התמסר ללימודי תורה ומעשי צדקה ואף בנה 12 דירות לתלמידי חכמים עניים – "בתי יעקבזון" – בשטח שנרכש על ידי "הוועד הכללי כנסת ישראל".

ליבה יעקבזון נפטרה ב-1904 ונקברה אף היא בהר הזיתים.

שרגא נפטר בירושלים בא' בטבת תרס"ו (1905) ונקבר בהר הזיתים.

הצאצאים:
מרדכי יעקבזון (1853 – 1928)
נולד במחוז קובנה שבליטא. נשא לאישה את אסנה (אסנע) בת הרב אליעזר קצנלבויגן. ב-1890 עלה עם משפחתו לארץ לנהל את הנחלה שקנה אביו ברחובות, וכן להשתתף ביסוד המושבה ובפיתוחה. הוא נטע כרמים בשטחים נרחבים ומילא חלק חשוב בפעולות הוועד של המושבה.

זלמן (בנם של מרדכי ואסנה) (1880 - ?)
עלה לארץ עם הוריו, שהתיישבו ברחובות. נשא לאישה את שושנה בת זלמן-דוד הכהן לבונטין (ממייסדי ראשון לציון), למד ספרות בסורבון בפריז, שב לרוסיה ועסק שם במסחר. ב- 1912 עלה שנית לארץ והחל לעסוק בייצוא הדרים. בשלהי מלחמת העולם הראשונה (1918-1917), בתקופת גירוש תל אביב וריכוז הגולים בצפון הארץ, ניהל בטבריה את פעולות "ועד ההגירה", ומראשית תקופת המנדט הבריטי ועד לשנת 1940 היה חבר בוועדות ממשלתיות שונות לפיקוח ולשיווק פרי הדר.

אליעזר (בנם של מרדכי ואסנה יעקבזון) (1881 – 1943)
עלה לארץ עם הוריו שהתיישבו ברחובות. נשא לאישה את סוניה בת יוסף רבינוביץ'. יחד עם יתר איכרי רחובות עבר מנטיעת גפנים לנטיעת שקדים ולפרדסנות. יסד את "קופת מלווה וחיסכון רחובות", ולאחר שמילא תפקידים בכירים, התמנה כחבר וכיו"ר הוועד הפועל של "פרדס סינדיקט". כמו כן פעל רבות בגופים ציבוריים, כגון "התאחדות האיכרים", פעל למען איכרי המושבות והיה מעורב בהקמת בית העם ו"בית האיכר" ברחובות.
חסר רכיב