חסר רכיב

משפחת יחיא משולם

יוסף יחיא בן משולם  נולד בתימן, תרנ"ח (1897), עלה בשנת תרע"ב (1911), נפטר בשנת תש"ל (1969)
לאה יחיא משולם (לבית צומן), נולדה בתימן, תרנ"ד (1893), שנת העלייה לא ידועה, נפטרה בשנת 1977 (תשל"ח)

צאצאים: מיכל (בתם של יוסף ולאה)

אילה משולם (לבית שעובי)
צאצאיהם של יוסף ואילה: עמנואל, טובה, יוחאי, גאולה, הדסה

יוסף יחיא בן משולם נולד באזור כפרי בחלק הדרום-מערבי של תימן, שם התגוררה קהילה יהודית קטנה ועתיקת-יומין. בשנת תרע"ב (1911), שנת עלייתו למצוות, עלו בני משפחת משולם לישראל. בהגיעם ארצה הפנו אותם אנשי המשרד הארץ-ישראלי למושבה מנחמיה שבעמק הירדן, אך מכיוון שאורח החיים שם לא התאים למנהגיהם הדתיים הם הצטרפו אל התימנים ברחובות, בשכונת שעריים. ברחובות עסקו בכל עבודה מזדמנת ובכסף המועט שהיה להם הקימו צריף למגורים עם אגף ששימש כבית כנסת.

הרב יוסף משולם עסק, בנוסף לעבודת כפיים קשה (עבד שנים רבות בפרדס, לשם היה רוכב על חמורו מדי בוקר), גם בלימוד תורה, קבלה ותלמוד. בירכתי ביתו הקים את ה'מקווה' הראשונה ברחובות. הוסמך להיות גם שוחט ובודק, אך לא עסק בכך.

בעת עליית תימן השלישית קלט עולים בביתו עד שהתאקלמו והסתדרו, ואיפשר להם להקים צריפים על מגרשו.

בעת עליית "מרבד הקסמים" ייעץ וסייע רבות למתיישבי המושבה קריית עקרון בכל נושא הקשור לשירותים דתיים.

היה גם מוהל ולא פעם כיתת רגליו למרחקים על מנת לבצע מצווה זו, שלא על מנת לקבל שכר.

בשנת תשי"ז (1956) מונה על ידי בני עדתו לרב הראשי (השלישי) לעדת תימן ברחובות. הוא נמנה אף עם חברי הרבנות הראשית ברחובות והיה גם סגן נשיא איגוד רבני תימן בישראל.

יוסף היה ידוע באהבת הזולת, בענוותנות וביפי הנפש, ידע לקרב את בני הדור הצעיר אל ערכי הדת, היה אהוד מאוד ומכובד על הבריות.

עם לאה הוליד בת אחת- מיכל. עם אילה, אשתו השנייה, הוליד 5 ילדים נוספים.

בשנת תש"ל (1969) הלך לעולמו. לזכרו הוקם בתשל"א כולל אברכים בשם: "ישיבת ערב להפצת תורה ע"ש הרב יוסף משולם זצ"ל". שם הרחוב שבו התגורר הוסב מ"רחוב שומרי התורה" ל"רחוב הרב יוסף משולם". בשנת תשמ"ג (1983) הוקם גם בית ספר על שמו – "מעלות משולם".
לאה משולם נישאה לרב יוסף משולם בארץ. יכלה להביא לעולם רק בת אחת (מיכל), ובעלה רצה ילדים נוספים, איפשרה לו לשאת אישה נוספת, את אילה, ושתיהן גרו בבית אחד בשלום ובשיתוף פעולה.

אילה משולם אשתו השנייה של יוסף משולם היתה מבית שעובי. היא נולדה בתימן בשנת תרע"ח (1918). בגיל 16 עלתה ארצה באנייה, יחד עם 16 בנות נוספות. מנמל יפו הופנתה למחנה עולים, וכעבור זמן קצר עברה לגור אצל דודה יששכר שעובי בכפר מרמורק. בגיל 17, 7 חודשים לאחר עלייתה ארצה נישאה ליוסף משולם.

הצאצאים:
מיכל משולם בתם של יוסף ושל לאה משולם, נולדה ב-1925. היא נישאה לאברהם כהן, והזוג גר בתל-אביב. מכיוון שהיתה עקרה טיפלה בשתי בנותיה של בת דודתה (שימשו כמשפחה אומנת). עבדה כתופרת.

עמנואל משולם בנם של יוסף ואילה משולם, נולד ב-1936.
נשא לאישה את ליליאן לבית חיות ונולדו להם: זמירה, דליה, יוסף, יונה, תחיה, מיכל, מירב ואברהם.

בוגר תיכון דתי וישיבה. למד פיתוח מנהלים באוניברסיטת בר-אילן. עבד כ-37 שנה בבנק לאומי- הוא החל את עבודתו כפקיד בסניף ברחובות וסיים כמנהל סניף הבנק בשעריים, משם פרש בשנת 1993.

הוא מוהל מוסמך ועסק בכך בהתנדבות. ערך בריתות גם בחו"ל במסגרת פעילות של משרד החוץ.
הוא מכין נערים לבר-מצווה, גבאי בית הכנסת "האחים משולם", סגן יו"ר המועצה הדתית ברחובות.
ובנוסף מתנדב בחברא קדישא בשעריים.

טובה משולם בתם של יוסף ואילה משולם, נולדה ב-1937. היא נישאה לרב נתן שרעבי, רב העדה התימנית ברחובות. נולדו להם: אליאב, אוריאל, בצלאל, צופיה, משה, יוסף, יפעת.
היא בוגרת סמינר למורות "בית יעקב" בירושלים. לימדה עברית במעברה ברחובות, ולאחר מכן בכפר גבירול. היא עוסקת בהדרכת כלות לקראת נישואין.

יוחאי משולם בנם של יוסף ואילה משולם, נולד ב-1939.
היה נשוי לשרה לבית גברא. נולדו להם: הדרה, שמואל, יוספה, איילת.

הוא למד הנהלת חשבונות בבי"ס פישמן וסיים קורס לפיתוח מנהלים באוניברסיטת בר-אילן. עבד כ-42 שנה בבנק דיסקונט. התחיל כנער שליח וסיים כמנהל סניף ברמלה. כמנהל דאג מאוד לעובדיו. נהג להסביר פניו לכל אדם ועסק רבות בגמילות חסדים.

הוא נפטר בשנת 1998.

גאולה משולם בתם של יוסף ואילה משולם, נולדה ב-1941.
היא נישאה לר' שלום מלכיאל. נולדו להם: בניהו, אביהו, נוגה, עטרה, איתמר, יוסף-אלעזר ויסכה.

גאולה בוגרת סמינר למורות. היא עבדה שנה אחת כגננת ברחובות, ואחר כך החלה לעסוק בהוראה, תחילה בכפר גבירול ואחר כך בבית הספר לבנות "בית יעקב" ברחובות. היא עסקה בהוראה בהצלחה במשך 41 שנה. במסגרת עבודתה הוציאה לאור חוברת להקניית התנועות לכיתה א'.

הדסה משולם בתם של יוסף ואילה משולם, נולדה ב-1944.
היא נישאה לשמעון כהן ונולדו להם: ראובן, אייל, אלעזר, אורית, אוריאל.

הדסה הינה בוגרת תיכון "בית יעקב" ברחובות ומכון למורות "בית יעקב" בירושלים. היא עבדה כמורה בכירה במשך 28 שנה והתמחתה בהדרכת מורים. הוציאה לאור חוברת הכנה ללימוד המשנה לכיתות ב'.
מאז פרישתה היא המשיכה ללמד בבית ספר "מעלות משולם" שיעורים תורניים, פרשת השבוע ומשנה. ועבדה גם במועדונית לילדים ממוצא אתיופי.
חסר רכיב