משפחת חייט

בן-ציון חייט היה נעים הליכות, התעניין באסטרונומיה ובמדעים אחרים. עם עלייתו ארצה התיישב עם משפחתו ביפו. אחר כך עברו לתל-אביב, וב-1917 עם גירוש תושבי תל אביב יפו ע"י התורכים עברה המשפחה לכפר-סבא.

ב-1919 עברו לרחובות ורכשו אדמה מידי יעקב לבקוביץ.

בן-ציון היה פעיל בייסוד הבנק "קופת-עם", היה חבר ב"חברה החדשה", שמטרתה היתה לגאול קרקעות בארץ. במסגרת "החברה החדשה" קנה אדמות עבור המכללה העברית הראשונה, שהפכה להיות האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1925 נבחר כחבר וועד משפט השלום וגם כחבר מועצת רחובות.

נחום חייט
נולד בשנת 1901. נשא לאישה את לאה.
נפטר בשנת 1968.

נולד ברוסיה בשנת 1904. למד ב"גימנסיה הרצליה". היה כתב של מספר עיתונים, כגון: "הארץ". "ארץ-ישראל", "הצפון" ועוד. היה גם מפיץ באזור הדרום של כתב העת לספרות "מאזניים" והביטאון "בוסתנאי". תרגם לעברית את הספר "מהטמה גנדי" של רומן רולן. הוא עבד גם בתור נהג. היה ממייסדי "הנגב" (1929), אגודה שיתופית להסעת נוסעים, וגם ממייסדי "דרום יהודה" (1931) .
היה חבר בגדוד מגיני השפה העברית ובאגודה למען תוצרת הארץ.

בשנת 1928 נשא לאשה את צפורה לבית קמינסקי, וב- 1931 נולד בנם עזי.

בשנת 1933 השתתף בעצרת-עם בתל-אביב, שנערכה כמחאה נגד השלטון הבריטי, בשל גירוש העולים שנשארו בארץ אחרי המכבייה הראשונה. אחרי העצרת נערכה הפגנה אשר במהלכה נפגע מרדכי מאלות השוטרים הבריטיים ונהרג.