געגועים (שיר)

מה נכספה נפשי אליך, רחובות
רחובות עיר היקר,
בה הרוח הנושב במשובות
ילטף את פרי ההדר
רחובות עירי, עיר ההדר-
שחקתי ברחובותיך לא מכבר,
ברחובות עטורי פז וגיל נעורים.
בעירי. עיר ההדרים
מזמזמות הדבורים ולוקקות את הצוף
מזמזמות אגב מעוף,
זו עירי. בזיו שמש וגיל,
דבורים ינעימו לה צליל.
עירי רחובות, עטורה נוי וגיל,
יפה את, עירי, מהרי הגליל,
כאן הדר וזהב,
שיר זה נכתב ע"י מנשה מילר, תלמיד כתה ה'.  הילד היה יחד עם הוריו באופן זמני בארצות הברית, ומשם הביע געגועיו לעיר מולדתו.
השיר זכה בפרס שני בתחרות החיבורים (הודפס בשנת 1959)