לרחובות עירי (שיר)

אסתכל בפנייך חרושי הקמטים,
כל קמט-חוויה, לבטים;
על אף התלאות, פניך פני הוד
וכל חזותך אומרת כבוד.
מבעד לשביסך הנאה
יציץ שערך המלבין
ובמבטך הגאה
תסקרי עברך המרנין.
מדבר ושממה,
ישימון ודממה
אין זכר לעץ ולשיח.
מעבר לפינה המוות יגיח...
ויבואו אנשי סגולה וחזון,
נחושי החלטה ורצון,
והפכו את "דוראן"
לבית נאמן.
עת דרכתי על סף אדמתך,
יקרת לי, רחובות, בכל הדרך.
אהבתי אותך בכל מאודי,
ערגתי אליך כלאשת חיקי.
קסמו לי הגפן וריח סמדר,
שקדייה בצחור שמלתה נהדר.
וריח פרדס פורח משכר,
וכחול הרקיע מרעיף, מסחרר.
היכרתי אותך בת שלושים,
בגיל הבנייה ופריון
נעמת לי כעת בת שבעים
בגיל שיבה וגאון.