אין שכונה כשעריים (שיר)

מילים: זאב אלבלינגר
אין שכונה כשעריים,
ילדים בה יש לרוב,
וכולם יפי-עיניים-
מסעדיה עד יום-טוב.
לכולם אחים בני חייל,
חיילים מאומנים-
כבר מד"סית אביגיל
ומשה - בצנחנים.
חנניה - תותחן כעשת,
עובדיה- מם-כף שריון-
לעזרא- שפם מברשת,
הוא כבר רב סמל ראשון!
סעדיה- קצין בנח"ל,
גם מרים- קצינת אלחוט.
"פייטר" הוא גם מתיתיהו,
פזמון:
אין שכונה כשעריים
חיילים בה יש לרוב,
וכולם, וכולם יפי- עיניים-
מסעדיה עד יום טוב.
חג, יום טוב בשעריים.
ביום חופש של האח
מספר חייל בבית
כליל-צ'יזבט מבורך:
איך לקח הוא גדוד בשבי,
איך בלע, פשוט, רסיס.
איך הטביע גם צוללת-
סתם, בתוך בקבוק "עסיס"
איך עצר ספינת טורפדו,
איך "גילח" אניה.
איך לחץ הוא על ההדק
ויצאה לו סוכריה.
הילדים, אזנם קשבת
וליבם בעוז הומה.
הילדים, כולם שלהבת,
פזמון:
אין שכונה...
יום אחד הציע גבי:
"נשחק בחיילים,
ונקים פה גדוד של צה"ל,
כמו אחינו הגדולים.
אבשלום- יהיה לסגן
ירוחם- יהיה סמל.
אברהם- יהיה רב-סרן
ואני – הרמטכ"ל."
ולפני ששאלוהו
הוא הוסיף בחיפזון:
"רמטכ"ל מבני תימן הוא
חלומו של בן גוריון."
כל ילדון קיבל דרגה אז,
רק ליפת קצת עצוב:
"ני רוצה 'הכי גבוה'
פזמון:
אין שכונה כשעריים
אין כיפת עוד עקשן.
הוא החריש מיד אוזניים
וטרטר כרעשן.
רק לשוא אמרו לילד:
"אין דרגה כזאת בכלל.
ואפילו קהלני
לא הפך לרמטכ"ל.
תת אלוף לזה הסכמו.
רב –אלוף? פה זה נסתם"
מי הציל את שעריים?
מורי יחיא החכם.
הוא אמר לו "שמע -נא יפת,
יש לי תואר מצויין
לא רב- סגן לא רב סרן,
אלא תואר רב-רבן'.
רב-רבן אתה, יה יפת,
זה התואר החשוב,
כי כל רב-רבן בטוח:
פזמון:
אין שכונה כשעריים,
ועכשיו הגדוד מוכן,
ובראשם של בני החייל-
יפת, הוא הרב-רבן!.