מן הראשונים/משה סמילנסקי

קלמן גבריאלוב, שנחשב בשנים האחרונות כאחד הפרדסנים האמידים ברחובות וכ"בעל בעמיו": גבאי בבית הכנסת, בחברה קדישא ובמוסדות אחרים. עודני זוכר את היום שראיתיו בפעם הראשונה לפני שש וארבעים שנה, את היום שעבדתי אתו יחדיו בכרם בעליו, ר' שלמה גולדין ז"ל.
בזמירה לא הייתה ידו של קלמן רבה כמו ביבלית, אבל, עד מהרה השכיל להבין את כל "התורה" שרכשתי לי בראשון. ובבוא בעל הכרם לבקרני, ביום השלישי לעבודתנו, כבר יכול קלמן להתפאר כי נגלה לו סוד "הצורה" הנכונה של הגפן.
קלמן יצא מן השביל הצר אל "דרך המלך". ביתו הקטן דמה לקן של נמלים – האב והבנים – היו באמת קטנים מאוד – ועבודה שאינה פוסקת המתה בו מחנוכה ועד חנוכה, וגם בחנוכה עבדו הכול: האב, האם והילדים... הכול הכניסו אל הקן והוציאו אך מעט. והקן הלך והתרחב: מסביב לחצר צמחה גדר-אבנים, נוסף חדר להשכיר לדייר, נוספה רפת ופרות בה – החלב והגבינה למכירה – ולול נבנה ותרנגולות בו – והביצים למכירה – ועוד חלקת אדמה נרכשה – שלושים דונם – וכרם ניטע בה, כרם לתפארת, חמישה קנטרים לדונם. ומן ההכנסה שילמו את החוב ל"עזרא".
הדרך הלכה והתרחבה ועד לפרדס הגיעה.
ניסיתי דבר אליו – קיר אטום. על קימוץ עשרות לירות עבד בזיעת אפיו ובדם תמציתו. לא נרתעתי – דפדפתי לפניו את הימים הראשונים, בעודו פועל בכרמו של גולדין. לא לחינם הלכתי אליו: יצאתי ובידי חוזה על חפירת הבאר ללשכת העבודה שבמושבה.