ארכיון רחובות

ארכיון העיר רחובות אוצר בחובו את סיפורו ההיסטורי של חלום הקמת מושבה עצמאית בארץ ישראל. בארכיון שמורים פריטי מידע רבים, שונים ומגוונים (מסמכים, תצלומים, מפות, כרזות ועוד) המלמדים על הקמת המושבה, החזון, הגופים השונים שפעלו בה והנסיבות ההיסטוריות שחברו ותרמו להקמתה של רחובות בשנת 1890, וכמובן מלמדים על החיים בה לאורך כל שנות קיומה.

הארכיון לתולדות רחובות הוא הארכיון ההיסטורי הרשמי של עיריית רחובות, ולאורך השנים עבר מספר תחנות וגלגולים.

המסמך הראשון המסודר שנמצא על ידנו ומתייחס להקמת הארכיון הוא משנת 1968 – מדובר בהחלטה שעם פרישתו של גרשון רוז'נסקי (מזכיר העירייה) לגמלאות, הוא "יעבד ויערוך" את הארכיון ההיסטורי. מכאן יש רצף של התייחסויות להתנהלות ולתקצוב של הארכיון עד שנת 1971.

חומרי הארכיון נשמרו בבניין העירייה, ששכן ברחוב גלוסקין, ומשלב מסוים לא היה גורם אחראי עליהם, ומצבם הלך והדרדר.

ב – 1990, כאשר מלאו לרחובות 100 שנים – העירייה החליטה לפעול לתיעוד ראוי של ההיסטוריה של העיר ולהקים ארכיון מקצועי – בראש הפרויקט עמד נסים קריספין ז"ל, ארכיונאי מקצועי, רחובותי, שעבד בארכיון המדינה, בנוסף יצאה העירייה בקריאה למתנדבים שיעזרו במשימה. העירייה ריכזה את החומרים במחסנים בקריית משה, ברחוב משה פריד. קבוצת מתנדבים זו בנתה את הבסיס לסידור הארכיוני שקיים היום – כולל בניית קטלוג נושאים בכרטיסיות (שנמצאות כמובן כיום בארכיון). לאחר כחצי שנה של עבודה, הועברה המגנזה לרחוב עמוס דניאלי, והעבודה השוטפת בטיפול נפסקה.

בשנת 2000 הוחלט להקים מוזאון עירוני בבית דונדיקוב – מובילת הפרויקט היתה רחל (רוח'קה) גיסין, ומטעם העירייה דחף ותמך זהר בלום, ששימש כמנהל לשכת ראש העיר ויו"ר המתנ"סים.

המוזאון לא קרם עור וגידים בסופו של דבר, אבל הארכיון דווקא כן התהווה והתבסס. בתחילה הוקם הארכיון במרתף בספרייה העירונית (ברחוב גולדין). במאי 2007 עבר הארכיון למשכנו הנוכחי, וקיבל את מחצית המבנה של "גן חסידה". בשנת 2019 שופץ והותאם כל מבנה הגן לשימוש הארכיון.

נילי לוין ז"ל ניהלה את הארכיון מאוקטובר 2001 לאורך 15 שנים, ויצאה באוקטובר 2016 לגימלאות.

הארכיון ההיסטורי שם לעצמו מטרה לתעד באופן המלא והכולל ביותר את ההיסטוריה המקומית – הרשמית והלא רשמית של רחובות.

בארכיון נמצאים ספרי הפרוטוקולים (עד שנות השבעים), מכתבים יוצאים ונכנסים ומסמכים שונים שהתאספו אצל הגופים שניהלו את המושבה.

בנוסף לכך, כל גוף שפעל ברחובות, קשור לעיר והשפיע על ההיסטוריה שלה מוזמן להפקיד את אוספיו כאן (לאוסף התיעודי). כיום נמצאים בארכיון בין היתר - ארכיונים של בתי ספר (סמילסנקי, בית חינוך), ארכיון בית האיכר, התאחדות האיכרים, "פרדס" ועוד.

כמובן שישנה חשיבות לא מבוטלת בשימור ובהבנת ההיסטוריה כפי שנחוותה ע"י אנשים פרטיים, ולכן הארכיון מעודד מאוד הפקדה של אוספים אישיים – אנשים שמעוניינים להפקיד בארכיון אוספים אישיים שלהם, שקשורים לחייהם ברחובות – בין אם היו מובילי דעה ובין אם אנשים מהיישוב, נשמח לקבלם. כיום נמצאים כעשרים ארכיונים אישיים – כולל חלק מארכיון אהרון אייזנברג, ארכיון יצחק כ"ץ, יצחק קפרא, אשר פלדמן הצייר, וכן האוסף האישי של אחת הנשים המשפיעות ביותר על שימור ההיסטוריה המקומית – ישראלה קומפטון.

הארכיון פתוח ושואף לקבל אוספים מאנשים פרטים וגופים שונים הקשורים להווי ולהיסטוריה של העיר.

בנוסף למסמכים ולספרי פרוטוקולים, נמצאים בארכיון גם אוספים מיוחדים - תצלומים, מפות, כרזות וכן חומרים לא ארכיונים שנשמרים בספרייה (ספרים ומאמרים, תיקי מידע ומשפחות). בארכיון גם אוסף של תיעוד בעל פה – בשנת 2002 נערכו ראיונות עם חלק מאנשי הדור השני ברחובות, קלטות אלה הומרו לדיסקים והן עוברות תמלול, כך שאפשר גם לקרוא את הסיפורים והזיכרונות.

החומרים בארכיון נרשמים ומטופלים לפי הכללים והסטנדרטים הבינלאומיים לרישום חומרי ארכיון,

עבודת המתנדבים – הארכיון נשען במידה רבה על עבודתם המסורה של המתנדבים, ובזכותם ישנה התקדמות גדולה בסידור הארכיון. ההתנדבות כוללת מגוון רחב של תחומים, למשל -  סידור וארגון תיקי המשפחה והנושאים, עבודה על מערכת אידאה – מערכת ניהול הידע הארכיונית המקצועית, סריקת תצלומים לשם שימורם לטווח ארוך, טיפול בקטלוג הכרזות, רישום של כל החלטות העירייה לפי הנושאים והתאריכים, טיפול באוספים השונים שנמצאים כאן, קטלוג הספרים בספרייה, הכנסת אוספי תצלומים ועוד.

הארכיון פתוח לציבור – בתיאום מראש כמובן! אנחנו מזמינים את הקהל להגיע ולחקור בעצמו את ההיסטוריה המקומית. לתשומת לבכם – חומרי הארכיון לא יוצאים משעריו, רבים מחומרי הארכיון סרוקים ואפשר לקבל קבצים של מסמכים לפי הבקשה והאפשרות.

בארכיון מותקנת מערכת כיבוי אש בגז, שמותאמת לכך שבמקרה הצורך לא יהרסו הדפים והחומרים ששמורים בארכיון.