בני ברית ויסוד משקי עזר לפועלים - שכונת רמת אהרון

בשנת 1890 הוקמה לשכה בני ברית "שער-ציון" ביפו, ועם מייסדיה נמנו ראשי היישוב היהודי ביפו ביניהם ר' יחיאל מיכל פינס, שמעון רוקח ומאיר דיזנגוף. מאוחר יותר הוקמו לשכות נוספות בערים ובמושבות יהודיות בכול הארץ.

באותה שנה (1890) הוקמה המושבה רחובות. בין האחים בלשכת "שער-ציון" ביפו היו אנשי רחובות, ביניהם אהרן אייזנברג, איש רב פעלים וממייסדיה של המושבה. אהרן אייזנברג היה נשיאה הראשון של לשכת בני ברית "הרצל" ברחובות, שנוסדה באפריל 1929[1]. בין האחים שהיו עמו בלשכה: בנו עובד, הרב רפאלביץ, חיים קמינסקי, מרדכי מקוב, ראובן מנוחין והרב ליפשיץ.

בין היתר דווח בוועידה כי מפעל רב ערך לישוב עומד לצאת לפועל בקרוב ע"י בני ברית, והוא יסוד משקי עזר לפועלים על יד המושבות הגדולות, וכי אהרן אייזנברג הוגה הרעיון.

באחת מתוכניותיו האחרונות רצה אהרן אייזנברג לייסד "חברה למשקי עזר" על מנת להקל על מצבו של הפועל במושבה, כך שלא יהיה תלוי בעבודה חקלאית עונתית בלבד, ושלא יהיה נע ונד בחפשו עבודה, אלא יהיה קשור למקומו. הפועל יסדר לו משק מעורב קטן ע"י ביתו ויוציא ממנו חלק ניכר לפרנסת ביתו. למטרה זו הקדיש חלקת אדמה שהייתה שייכת לו, ועליה התכוון ליישב עשרים משפחות של פועלים דתיים.

כאשר נפטר ב-י"ב תשרי תרצ"ב 1931 נמצאה בצוואתו בקשה שאנשי "בני ברית", שבראשם עמד כנשיא ו"קופת מלווה וחיסכון" ברחובות יהיו אחראים על ההליכים והסידורים להגשמת תוכניתו. בכך שימש דוגמה כמי שהיה לא רק נאה דורש, אלא גם נאה מקיים.

ואכן, אחרי פטירתו הקדישה משפחתו למטרה זו, ברחובות שטח אדמה של חמישים וששה דונם. עובדה תכנית שעל פיה יתיישבו על הקרקע 20 משפחות פועלים. כל פועל קיבל שטח של שני דונמים לבניית בית, רפת ולול בעזרת הלוואה של 240 לא"י שניתנה לו לזמן ארוך ובתנאים נוחים מקרן בני ברית. יחידת המגורים הבסיסית נבנתה מבלוקים של מלט. היא כללה שני חדרים, מטבח ושירותים. חשמל לא היה.

בוועידה ה-11 של בני ברית, בדצמבר 1936[3] דוד ילין, נשיא הלשכה הגדולה דיווח כי עניין משק עזר התקדם, ונוסדו 20 משקים של פועלים בעזרת בני ברית, על אדמת המנוח אהרון אייזנברג מרחובות. ניתנו הלוואות לבניין בתים, וע"י זה עזרו לפתרון שאלת העבודה העברית במושבה רחובות. יש תקווה שיקבלו מאחרים תרומת קרקע לשם יסוד מושבי משק עזר כאלה. משפחת המנוח שמעון רוקח עומדת למסור להם אדמה כזו בפתח תקווה.

האח עובד איזנברג מלשכת "הרצל" ברחובות נתן דו"ח מקיף על פעולות הלשכה לטובת משקי העזר:

"על האדמה שניתנה ע"י משפחתו התיישבו 20 משפחות – 120 נפשות. הושקעו במפעל זה עד כה 5,600 לא"י, מזה כספי קרן בני ברית 2,600 לא"י, הסוכנות היהודית 300 לא"י, הוועד הלאומי 220 לא"י, והשאר השקיעו המתיישבים. הקרן הקיימת הוציאה 350 לא"י לבניין בריכה מים. משפחת אייזנברג החליטה לבנות מכספיה על המגרש הציבורי שבנקודה בית תפילה ובית עם בשביל המתיישבים בשם "אוהל בלהה". יש צורך לנתינת הלוואות נוספות למתיישבים, שסבלו מאוד בימי המאורעות בגלל חוסר עבודה".

"ללשכת "הרצל" יש גם קופת גמילות חסדים, המחזור בשנה שעברה היה 3,700 לא"י, ועוזרים לאנשים שרוצים להתבסס ע"י נתינת הלוואות קטנות לקניית אינוונטר חי. האח ישעיהו פרס, חבר הוועד הפועל של בני ברית, סיפר על "קרן בני ברית". הקרן נוצרה ב- 1924 בסכום של 31,500 דולר ועכשיו עולה הונה ל- 11,000 לא"י. הכסף ניתן בתור הלוואה למשכנתא ב- 5% ריבית לבניין בתים בשכונת בני ברית בירושלים, ואח"כ ליסוד משקי עזר ברחובות. לשם הרחבת הפעולות הוציאה קרן בני ברית 3000 מניות בכורה ועלינו להפיצן, כדי שיוכלו להגשים את שאיפותיהם. הלשכה חשבה להרחיב את פעולתה ובאה לידי הסכם עם הלשכה הראשית של הקק"ל בדבר שיתוף פעולה. הלשכה הגדולה תעשה תעמולה לטובת הקק"ל בין לשכות חוץ לארץ, ולעומת זה מבטיחה הקק"ל, להעמיד לרשות הלשכה הגדולה בארץ שטחים ידועים בסביבת המושבות הגדולות לשם הקמת משקי עזר. צריך להתחיל בפעולה מאומצת לטובת מכירת מניות קרן בני ברית למשקי עזר. הציע, כי כל לשכה תתחייב לעשות תעמולה ולהפיץ מניותיה".

השכונה שנבנתה ב-1935 נמצאת בדרום-מזרח העיר רחובות, נקראה על שמו של אהרון אייזנברג "רמת אהרון". למידע נוסף על השכונה

(תודה ללאה מאירי !)

[1]"בני ברית", נוסדה ברחובות באפריל 1929, דאר היום, י"ט ניסן תרפ"ט, 29 באפריל 1929, עמ' ג'.

[2]"ועידה שנתית עשירית", היום, טבת תרצ"ה 12 בדצמבר 1934, עמ' 1, 6

[3] פרטי כל ועידה השנתית ה -11 של בני ברית, שהתקיימה בתל אביב כ"ט כסלו תרצ"ז, דצמבר 1936