דרורה וולקני (1911 - 1994)
דרורה, נולדה ב- 1911 במרחביה שבעמק יזרעאל. אביה צבי בקר עלה לארץ מקווקז ב- 1905 ואמה אסתר לבית שטורמן, עלתה עם משפחתה לארץ מקייב בשנת 1906. אביה ואמה היו בין מניחי היסוד לארגון המחתרתי "בר גיורא" ובין מקימי ארגון "השומר". אמה אסתר, חייתה בקולקטיב בסג'רה, והיתה אחת הנשים הראשונות בארגון "השומר" שידעה להפעיל נשק והחזיקה בנשק אישי. היא פעלה לקידום שוויון בין נשים לגברים.
תקופת ההגשמה הייתה מאוד קשה. חברים חלו בקדחת והיה מחסור בעבודה. שם הכירה דרורה את רענן וולקני (וילקנסקי), שדבק בו הכינוי רני. הוא בא לבקר חבר שהיה איתה בגרעין. אחרי מספר חודשים ביוני 1934 בגיל 24 התחתנה דרורה עם רני. לאחר חתונתם עברו לגור ברחובות.
מקורות:
ראיון עם דרורה כשהייתה בת 76
יעל וולקני, כלתה
חקר וכתב: צביקה תדמור
אביה ראה את ייעודו כשומר. היכן שהיו צריכים שומרים לשם הגיעה המשפחה ואיתם הבת דרורה ואחותה נחמה. ב-1912 עמד אביה בראש קבוצת חברי "השומר" ששמרו על המושבה רחובות. ב- 1914 כשהייתה דרורה בת שלוש עברה המשפחה לגור במרתף בית הרצל, בית בודד בלב יער חולדה, בו הייתה חוות לימוד. אימה שמה אותה ואת אחותה על ארגז גבוה כדי שעקרבים ונחשים לא יגיעו אליהן ויפגעו בהן לרעה.
כשמלאו לדרורה חמש עברה המשפחה לגור במטולה. אביה נהג לקשור אותה לסוסתו, והיא רכבה לטחנה הסמוכה כדי לטחון את גרגרי החיטה שאביה קיבל בתמורה לשכר עבודתו כשומר. כשהייתה דרורה בת שבע עשתה המשפחה דרכה ממטולה למושבה החקלאית בית- גן בבקעת יבנאל, בה אביה שמר. ב- 1918 במהלך תפקידו כשומר רדף אביה במשך יומיים אחרי קבוצת שודדים ועקב כך חלה וכעבור זמן קצר נפטר. אימה הייתה בהריון ואחותה שנולדה נקראה צבייה על שם האב.
שוב נאלצה המשפחה לנוע בדרכים. הפעם עשתה דרכה לתל עדשים ואחרי זמן קצר עלתה לכפר גלעדי. חברי ארגון "השומר" היו משפחה אחת גדולה. הם קיבלו אחריות ולקחו תחת חסותם שלוש אלמנות, נשותיהן של חברי "השומר" שנפלו על משמרתם. המשפחה נשארה להתגורר בכפר גלעדי 10 שנים. הם גרו בצריף על גבעת טרשים חשופה.
תקופה זו זכורה לדרורה כתקופה נפלאה. כילדים הם התרוצצו יחפים בשדות, טיילו באזור וביום חם עשו הבנים והבנות בני ה- 11, את דרכם יחד, אל הנחל הסמוך לרחוץ במימיו הקרים, לא לפני שהסירו את בגדיהם ונשארו עירומים כביום היוולדם. הם נהגו לטייל ברגל וליהנות מיופיו של החרמון המושלג, בדרכם לשם ביקרו ולנו אצל הדרוזים בכפריהם. בית ספר לא היה והילדים לא למדו. לא היה אף מורה שהסכים לבוא וגור במקום. מאוחר יותר, כשכבר הגיעו מורים ורצו ללמדם, הם לא יכלו להשתלט עליהם ונאלצו לעזוב את המקום. מבין חבריה הילדים, דרורה הייתה היחידה שידעה לקרוא. היא אהבה לקרוא ספרים. דרורה חונכה כי הבושה הכי גדולה היא לפחד. למרות שהיו שודדים באזור, לא פחדה להלך בדרכים.
כשהייתה דרורה בת 16 אימא התחתנה בשנית עם עמנואל (עמק) רינין, איש העלייה השלישית, גבר שהיה צעיר ממנה ב- 7 שנים. הם עברו לגור בתל אביב. עמנואל היה איש נהדר וטיפל בדרורה ובאחיותיה כאב אמיתי. דרורה למדה רישום אצל שני ציירים ידועי שם. אחד מהם, הצייר דוד הנדלר ביקש ממנה לצייר אותה בעירום, דרורה נבהלה ולא חזרה לצייר אצלו.
בתחילה, כשעברו לתל אביב, היא לא התקבלה לגימנסיה כי רמת ידיעותיה לא תאמה לדרישות מתלמידים בני גילה. אבל דרורה השלימה את הפיגור בלימודים והתקבלה לגימנסיה. אחרי שנה עזבה. היא הלכה ללמוד בסמינר למורות ולא סיימה אותו. היא בחרה לצאת להגשמה עם חבריה מ"מחנות העולים". דרורה הדריכה בתנועת "מחנות העולים" והועסקה כמטפלת של שני ילדיה של גולדה מאיר. לאחר תקופת מעבר בכפר יחזקאל התיישבו ב- 1931 במחנה זמני ליד עין חרוד. ב- 1935 עברו והתיישבו באדמות שאטה שנרכשו ועליהם הקימו את קיבוץ בית השיטה, בעמק יזרעאל.
רני התקבל לעבודה בתחנת הניסיונות ברחובות, כמנהל משק החלב ועוזר למנהל המחלקה להזנה וגידול בעלי-חיים בהמשך התמנה למנהל המדור לגידול בקר, ומנהל מעבדה למשק המקנה. לפרנסתם, גידלה דרורה פרחים וירקות ומכרה אותם. בשנת 1945 החל רני להרצות במכון ללימודי חקלאות (לימים - הפקולטה לחקלאות) של האוניברסיטה העברית והשלים דוקטורט ב- 1952. הוא התמנה למרצה בכיר ובשנת 1968 הפך לפרופסור מן המניין.
דרורה ראתה בגידול שלושת בניהם, יעַל, ציקי ומאיר משימה חשובה' ורק כשגדלו ועזבו את הבית התפנתה להגשים את חלומה בהגיעה לגיל שישים. היא יישמה את מה שלמדה והחלה לצייר וליצור. עבודות המוזאיקה באבן, בוטיקים מבד וציוריה נשארו כעדות לשנות יצירה אמנותית נפלאה. חלק מציורי הנוף של המושבה רחובות ציירה דרורה מחלון מטבח ביתה. היא נהגה לצאת ולצייר עם חברתה זהר אביזוהר הרשנזון. שתיהן ציירו את חצר היקב ברחובות בשנת 1947. ציוריה של דרורה הוצגו במספר תערוכות.
נפטרה ב- 1994 ונקברה ברחובות. הותירה אחריה את יעל הבכור ואשתו אסתר ז"ל וילדיהם: טל, נעמה, חן ושרון. ציקי ז"ל ואשתו יעל ושלוש בנותיהם: מיכל, ענת ורחל, מאיר ואשתו ניצה וילדיהם: עמית ודנה.
ראיון עם דרורה כשהייתה בת 76
יעל וולקני, כלתה
אתר אינטרנט, ויקיפדיה
