תלמוד תורה (תחכמוני)

בעקבות המחלוקות בנוגע לתוכנית הלימודים בבית הספר העממי, הוציאו מספר הורים את ילדיהם מבית הספר והקימו את "תלמוד תורה" (ת"ת).

בשנת 1904 אישר הוועד להקים מבנה לת"ת על אדמתו של יעקב ברוידא, יושב ראש אגודת "מנוחה ונחלה" ואיש ירא שמים, שתרם עשרה דונם (מהם נמכרו ששה דונם, לכיסוי הוצאות בניין). הפיקוח היה בידי "אגודת שומרי תורה" מירושלים (אחרי תקופה מסוימת עבר  ל-"נצח ישראל").

חברי ההנהלה המקומית היו: שמעון גרינברג, אליעזר הרבבסקי, מרדכי נחמני, קאהן, י.א. לפקוביץ, שמואל רופמן השו"ב, יחזקאל שטוטלמן ואפרים חרל"פ.

בשנים הבאות התמזג הת"ת עם ביה"ס העממי, אח"כ התפצל ושוב התמזג והתפצל ...

כאשר התמנה הרב שטיינמן כראש המועצה הדתית ברחובות, חודש ת"ת, ובשנת 1941 עבר לחסותה של מפלגת" הפועל המזרחי". עד מהרה פרצה מחלוקת בין "המזרחי" ל-"אגודת ישראל" משום שבת"ת למדו גם נערות. "אגודת ישראל" השתלטה על בניין ת"ת, ו"המזרחי" פתחו ת"ת משלהם. בתחילה שכן המוסד בבית "הפועל המזרחי", ובפורים 1946 עבר לבניין חדש, בשכנות עם ביה"ס התיכון המאוחד. בסוף שנה זו הועבר ביה"ס לרשות המועצה המקומית, דבר שעזר להתפתחותו.

המוסד החדש נקרא בי"ס "תחכמוני". מנהל ביה"ס היה הרב אליהו חניאל.

בבית הספר שמו דגש על התלמוד וכל לימודי הקודש, בנוסף למקצועות הלימוד הרגילים. גם לימוד החקלאות תפס מקום נכבד בתוכנית הלימודים.