רחובות, שכונות סביב לה

הרצאה זו הועברה לראשונה בערב לציון 131 לרחובות, 'ויקרא שמה רחובות', שהתקיים ב- 1.12.2021, בבית מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

השכונות שאעסוק בהן מחולקות ל – 3: שכונות "ספר" (4), שכונות פועלים (2), יישובים עצמאיים (3) ושכונה אחת מיוחדת – שעריים[1].

כל השכונות הנ"ל, מלבד שעריים, היו שכונות או כפרים עצמאיים שברבות הימים הפכו לשכונות בעיר רחובות מלבד השלוש האחרנות שנשארו מושבים עצמאיים.

אין בכוונתי לתאר בפרוטרוט את ההיסטוריה ושלבי בניית השכונות, אלא את מעט מן התמצית של נסיבות הקמתן וכיצד הן חברו להיות שכונותיה של רחובות.

אפתח בשכונה הבכירה וכנראה הגדולה ביותר, שעריים. מה הם  גבולותיה של שכונת שעריים? שאלה זו נשאלה בתאריך 28/1/1935 ע"י גורודסקי, יו"ר המועצה של רחובות במהלך ישיבה של ועדת שעריים שהוקמה לצורך איחוד השכונה עם רחובות. תשובתו של ישראל מזרחי היתה:"בכל מקום שגרים בו תימנים"[2].

ראשיתה של שכונת שעריים נעוץ כבר בסוף שנת 1909 (תר"ע), 20 שנה לאחר ייסודה של רחובות. כך עפ"י ישראלה קומפטון ז"ל, שכל רחובותי ותיק מזהה אותה כ"הדוברת של רחובות". היתה זו יוזמה של אפרים זקס והרב אברהם יצחק הכהן קוק לתת לפועלים התימנים ברחובות אפשרות מגורים נאותה. ועד המושבה רכש עבור התימנים שטח של 35 דונם אשר חולקו ל 35 מגרשים. עד שנת תרע"ג נבנו כ – 20 בתים אך עקב גלי העליה שהתגברו הסיוע המקומי של המושבה לא הספיק ובשנת 1912 החל המשרד הארצישראלי לסייע לתימנים ברחובות ובנה עבורם צריפים למגורים זמניים. בשנת 1913 הוחכרו מגרשים נוספים באמצעות הקרן הקיימת ל 43 משפחות שהיו בבעלות אגודת "שומרי תורה" אשר קנו אותם מיעקב ברוידא, והאפוטרופוס שלהם היה הרב קוק.

ההבדל המהותי בין שכונת שעריים לשאר השכונות שציינתי בפתיח הוא ששעריים היתה חלק משטחה המוניציפלי של רחובות מאז ומעולם והוקמה ע"י ועד המושבה. הוועדים השונים של השכונה שקמו חדשות לבקרים ניהלו משאים ומתנים עם המועצה של רחובות מתחילת שנות ה – 30 לאורך זמן של למעלה מעשור. מצד אחד הם ביקשו את שרותי המועצה אך מצד שני סרבו לשלם מסים, מצד אחד ביקשו את האצלת הסדר של המועצה כגון תקנים של תכנון ובניה אך מצד שני ביקשו שלא יתערבו בענייניהם הפנימיים. בתקופה מסויימת הגדיל הועד של השכונה ופנה ל"ועד הלאומי לכנסת ישראל של ארץ ישראל" ואף לשלטונות המנדט בבקשה להכריז על שעריים כיישוב עצמאי ולכך כמובן התנגדה מועצת רחובות בכותבה לכל הנוגעים בדבר תשובה אחת: "עלינו להעיר כי שכונת שעריים אינה עומדת ברשות עצמה....אלא היא חלק בלתי נפרד (גם לפי החוק וגם לפי המציאות) מהמושבה רחובות, ובתור שכזו היא נמצאת תחת שפוטה של המועצה המקומית"[3]. ועד השכונה אף החתים את מכתביו שנשאו את הלוגו "מושב שעריים שע"י רחובות"בכל השנים הללו הגיעה המועצה המקומית להסכמים חלקיים עם ועד שכונת שעריים, אם זה בנושא אספקת המים ואם זה בהקמת ועדת בניה וסיוע בתקציב החינוך. בשנת 1944 הסתיים המאבק של שעריים לעצמאות וכל כלליה וחוקיה של המועצה המקומית של רחובות הוחלו על תושבי שעריים (כולל מסים).

השכונות הבאות הן שכונות שהיו בראשיתן עצמאיות ובהמשך סופחו לרחובות, כל אחת מסיבותיה.

[1] המאמר עובד על בסיס הרצאה שניתנה במסגר אירוע במלאת 131 שנה לעיר רחובות שהתקיים במרכז למורשת יהדות תימן ברחובות בחנוכה תשפ"ב (2021).  כל החומרים ההיסטוריים מקורם בארכיון לתולדות רחובות, אם המקור הוא אחר, אציין זאת.

[2] מתוך פרוטוקול הישיבה תיק מס. 71-13 בארכיון רחובות

[3]  תוך מכתב לועד הלאומי בירושלים מתאריך 5/7/1931 וכנ"ל במכתב למשרד הבריאות הממשלתי (מנדטורי). תיק מס. 15-8 בארכיון רחובות.