ועדת התשעה
עד 1906 נוהלו ענייני המושבה בהתאם לעקרונות ולנוהל המעשי שנקבעו עם ייסודה. במהלך אותם השנים נוספו למושבה תושבים שלא היו איכרים, אלא בעלי מקצועות שונים שנהנו משירותיה. ניסיון לצרף אותם למעגל משלמי מסי המושבה, שעד כה נקבע על פי היקף הבעלות על קרקע ועל הבניינים, נתקל בהתנגדותם של התושבים החדשים. טענתם העיקרית הייתה, שהטלת מסים עליהם צריכה גם להקנות להם זכות בחירה וייצוג. היענות לדרישה מעין זו לא נתקלה בהתנגדות עקרונית, אך היא נמצאה כמשנה מהותית את קווי היסוד לניהול המושבה כפי שנקבעו עם ייסודה. מאחר שדרישה זו נמצאה סבירה, התעוררה השאלה איזה שינויים יחולו ב"חוקת המושבה" ומי ייקבע אותם. הפתרון לכך נמצא בדרך המקובלת של מינוי ועדה רחבה, שתעסוק בעניין זה, ותביא את הצעותיה לאישור של האסיפה הכללית. לשם כך נבחרה ועדה מיוחדת, שמנתה תשעה חברים (להלן "ועדת התשעה") לתקופה של שלוש שנים. חברי הוועדה, שהייתה מעין "ועדת חוקה" נבחרו מקרב הארגונים השונים שהיו ברחובות – שלושה מהסינדיקט, שניים מאגודת הכורמים, שניים מבעלי הנחלות ושניים מתושבי רחובות, שכונו "אזרחים" שלא נכללו בשלוש הקטגוריות הראשונות. (1)
במשך שלושה חודשים ישבה "ועדת התשעה" על המדוכה והגישה את הצעותיה לאסיפה הכללית של תושבי רחובות ב-י' אייר תרס"ז.(2)
היה זה מסמך חוקתי רחב, שהקיף תחומים רבים שעמדו במכלול בסיס החיים במושבה. המסמך התייחס לנושאים עקרוניים אך גם לקביעה פרטנית ונחלק לשני תחומים עיקריים. הצעותיה של "ועדת התשעה" הוצגו בפני האספה הכללית ואושרו. בשולי המסמך נמצאת גם חתימתו של רב המושבות שישב ביפו - הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שמצא אותן כשרות ונכונות. עיקריהן מפורטים להלן:
1. תקציב ותשלומיםקביעת תקציב שנתי וחלוקת המסים לפי ערך הקרקע. בנוסף תשלום עבור הוצאות כלליות שיוטלו על כל משפחה בהתאם לגודלה.
מסים על יצרני היין המקומיים ועל בעלי חנויות, טחנת קמח ומלונות.
סדרי התשלומים עבור קבלת עזרה רפואית, תרופות, שמירה במושבה ובשטחים החקלאיים, שחיטה, בית מרחץ.
תשלומים למסי הוורקו ועבור מתנות לפקידי ממשלה ואירוחם.
2. תקנות לוועד המושבה והאסיפה הכללית
בחירת ועד המושבה על בסיס ה"מפלגות" הקיימות. הפרדת התשלומים עבור הענבים של חברי הסינדיקט מוועד המושבה. מיקום ישיבת הוועד ושכירת מזכיר. סדרי רישום פרוטוקולים, תזכירים ואישורים ושמירתם.
פיקוח על הלוואות, קבלת אישור האספה להוצאות חורגות.
1. שירותים – סדרי העזרה רפואית, השמירה בכל הנוגע להספקת מים נלקח בחשבון השימוש במים, שסופקו במערכת הצינורות של המושבה.
2. מסים – המשך תשלום המבוסס על ערך הרכוש וכן מעין מס הכנסה על רווחים ומשכורות. מחויבים במסי המושבה גם כל בן משפחה מגיל
עשרים ומעלה. תשלומים עבור קנייה ומכירה של רכוש ועבור שרותי הוועד.
3. זכות בחירה אקטיבית – כל תושב בן עשרים ומעלה ללא הבדל במין. זכות בחירה פסיבית החל מגיל 25.4. הנהגת שוויון זכויות לנשים גם בכל האמור לירושה, לאפוטרופסות ועדות.
5. פיקוח של הוועד על קבלת הלוואות.
הערות ומקורות:
1. פרוטוקול האסיפה הכללית מס' 111, מ-י' אדר תרס"ז, ארכיון רחובות, מיכל 21 תיק 1. סמילנסקי טוען ש"חברי "ועד התשעה",שנבחר בפעם הראשונה בשנת תרנ"ח ניגש לפעולה מאומצת רק בשנת תרס"ב," ראה: משה סמילנסקי, רחבות ששים שנות חייה תר"ן – תש"י, (להלן סמילנסקי), עמ' 201. אין אישור לכך בפרוטוקולי האספה הכללית ופעם הראשונה שנבחרה ועדה זו הייתה כפי שמצוין בפרוטוקולי האספות מסוף תרס"ו ותחילת תרס"ז.2. "פרטי כל מתוצאות ההחלטות מועד התשעה", ארכיון רחובות, מיכל 21 תיק 1.סמילנסקי, עמ' 201-208
3.פרוטוקול האספה הכללית, מס' 28 מ-ז' שבט תר"ס, ארכיון רחובות, מיכל 87 תיק