חסר רכיב

רחובות - עיר ואם בישראל

בשנת 1950 שינה משרד הפנים את מעמדה של רחובות ממועצה מקומית לעירייה. ההכרזה על רחובות כעירייה התבצעה לאחר שיו"ר המועצה המקומית, בן-ציון הורוביץ, פנה לממונה על המחוז וביקש להכריז על רחובות כעירייה. הנימוק שהעלה בבקשתו היה מרכזיותה של רחובות, שמנתה 18,000 נפש, באיזור. בעקבות הפנייה מינה שר הפנים ועדה, שאישרה את הבקשה.

עם סיומה של מלחמת השחרור, גדל שטחה של רחובות באופן משמעותי, לאחר שהכפרים הערבים זרנוגה וקוביבה, ששכנו סביב העיר וננטשו במהלך המלחמה, סופחו לשטחה של רחובות. גם שכונת חבצלת ושכונת אפרים סופחו לרחובות. השטחים הנרחבים והריקים שסופחו לרחובות, איפשרו לקלוט למעלה מ-10,000 עולים ברחובות במספר שנים מועט, ותוך ארבע שנים הכפילה רחובות את אוכלוסייתה, מ-12,500 נפש בשנת 1948 ל-24,000 בשנת 1953. כדי לקלוט את האוכלוסייה הרבה, היה צורך לפתח מקורות הכנסה רבים, ולשם כך שיקמה הממשלה את פרדסי רחובות שנפגעו בשנות המלחמה ונשתלו פרדסים נוספים בעיר.

עם הפיכתה לעיר, החלה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לתכנן תוכניות לפיתוח העיר: נמתחה צנרת ביוב חדשה, מערכת החינוך גדלה והתרחבה, הרחובות הוארו בלילות וכבישים חדשים נסללו.

בניין העירייה הקודם - רחוב גלוסקין

 בניין העירייה הקודם - רחוב גלוסקין

קליטת העולים החדשים השפיעה אף היא על חזות העיר: הכפר הערבי זרנוגה הפך למעברה לקליטת עולים. בשנות הששים חוסלה המעברה ובמקומה הוקמה שכונת קריית משה. תהליך דומה עבר על הכפר הערבי קוביבה, שהפך לשכונת כפר גבירול. מעברת רמה בדרום העיר הפכה לשכונת אושיות.

התפתחותה של העיר בשנות הששים הולידה תופעה חדשה: צפיפות ומחסור במגרשים. הפתרון שמצאו פרנסי העיר לבעיה זו היה בנייה לגובה. "גורד השחקים" הראשון בעיר היה בניין בן 11 קומות, ואחריו נבנו רבי קומות נוספים.
"לא בהתאמה לגידול הזה גדלה החקלאות במושבה, כי בינתיים הפסידה את צביונה החקלאי, שלמען כך נוצרה, והפכה להיות ככל המושבות הגדולות לעיירה, ורוב האוכלוסיה שלה עירונית ...ויהי רצון כי תהי מושבתנו-עיירתנו לברכה לארצנו ולעמנו השב אליה. ולד' הישועות!" (רחבות : ששים שנות חייה תר"ן-תש"י, משה סמילנסקי).
חסר רכיב