עליית סיטקוב - הקליטה ברחובות

הפרוטוקולים של הוועד בהתאחדות האיכרים ברחובות מצביעים על ההכנות המפורטות שעשו חקלאי רחובות לקראת בואם של משפחות העולים- בין אם בקבלת הפנים שערכו להם ב"בית המכבי" ליד שולחנות ערוכים ובין אם במציאת דיור ראשוני בחדרים שכורים ברחבי המושבה או בבתי האריזה בפרדסים הקרובים, רכישת מזרונים לעולים ומעל הכל- סידורם בעבודה קבועה בפרדסי המושבה. יש לציין כי כמעט כל משפחות העולים שהתאכסנו בבתי האריזה עברו לחדרים שכורים ברחבי המושבה בתוך שבועות מועטים. יצוין עוד כי העולים יכלו להביא את הריהוט וחפצי הבית שהיו ברשותם בארץ מוצאם.

לקראת הגעתה של הקבוצה השנייה הגדולה לרחובות, התקיימה ישיבה של הוועד בתאריך 4.6.1935 ועל הפרק היו שני נושאים: האחד- שיכון העולים החדשים. השני- סידור העולים החדשים בעבודה.

בנושא הראשון הועלו הצעות שונות כגון רכישה והקמה של אוהלים ושירותים על גבי שטח של כ – 80 דונם שאותם יש לדרוש מהקרן הקיימת, או לעבור בשכונת התימנים (שעריים) ולרשום כל חדר פנוי ולהשכירו לעולים, או כאופציה אחרונה הועלתה האפשרות לשכנם בבתי אריזה נוספים שנמצאים בסביבה. לגבי הסידור בעבודה הבעיה היתה מורכבת יותר עקב ניצול מרבית המקומות הפנויים ע"י הקבוצה הראשונה של העולים שהגיעה. לאור זאת הוחלט להטיל על בעלי הפרדסים מעין מס, על כל 50 דונם פרדס שבבעלותם עליהם לקבל עולה אחד לעבודה.

מיד החלו בסידור ראשוני למגורים עבור משפחות העולים, כאשר רובם סודרו בחדרים שכורים בשכונת שעריים.

כמו כן, הוועד החל לטפל בנושאי חינוך ורווחה. משהסתבר שחלק מהעולים מעוניינים לשלוח את ילדיהם ללמוד בבית הספר ואינם מסתפקים בלימודים בתלמוד תורה, הקצה הוועד סכום כסף להכנת הילדים (לימוד השפה וכו') לקראת שנת הלימודים הבאה. בסוף חודש יוני הוזמן נציג "קופת חולים עממית" לישיבת הוועד על מנת לתאם פתיחת מרפאה במושבה ורישום משפחות העולים לביטוח רפואי. הוועד לקח על עצמו לשכנע את המעסיקים שישתתפו בתשלום ה"מס המקביל" לקופת חולים עבור משפחות העולים.

בד בבד עם קליטת משפחות העולים מ"עליית סיטקוב", יצאה הסתדרות העובדים במאבק נגד הפרדסנים אשר העסיקו את העולים באופן ישיר ולא באמצעות ההסתדרות. על רקע חיכוכים בפתח-תקווה בין העולים החדשים לבין הפרדסנים התפרסמו כתבות, בעיקר בעיתון "דבר",[1] נגד התאחדות האיכרים תחת הכותרת "התאחדות האיכרים נגד הפועל העברי המאורגן".

הפרסומים בעיתונות על החיכוכים בין העולים החדשים והפרדסנים בפתח-תקווה אינם משקפים את שנעשה במושבה רחובות. מן הפרוטוקולים של ועד התאחדות האיכרים ברחובות משתקפת תמונה של דאגה לצרכי העולים החל במגורים דרך חינוך ורפואה וכלה במקומות עבודה, ומתוך עדויות של משפחות העולים בעלייה זו שהגיעו והשתקעו ברחובות, עולה באופן כללי תחושה חיובית לגבי הקליטה והיחס להם זכו העולים בנסיבות התקופה.

העלייה לארץ

נספח א' - סיפורה של משפחת דוידוביץ

[1] עיתון "דבר" מתאריך 6.11.1935, תגובה בעיתון "דואר היום" מתאריך 8.11.1935, ותגובה לתגובה של עיתון "דבר" מתאריך 13.11.1935.