עליית סיטקוב - סיכום

באותו דין וחשבון של מרכז התאחדות האיכרים בארץ ישראל לשנת 1935, הוצג מצב העולים ב"עליית סיטקוב" בכל ארץ ישראל, נכון לתאריך 1 באוקטובר 1935, 5 חודשים לאחר הגיעם ארצה. על פי דו"ח זה המושבה רחובות קלטה את הקבוצה הגדולה ביותר של העולים- 92 משפחות עולים, וכל 92 המשפחות שהגיעו למושבה רחובות נשארו במושבה והמשיכו לעבוד בעבודה חקלאית.[1]

ככלל, הדו"ח הנ"ל מצביע על כך כי 88% מאותם עולים, אשר פוזרו בין 12 מושבות, בתום חצי שנה לעלייתם ארצה המשיכו לעבוד בחקלאות.

נספח א' - סיפורה של משפחת דוידוביץ

[1] בפתח-תקווה נשארו בעבודה חקלאית 35 עולים מתוך 57 (כ – 60%). בנתניה נשארו בעבודה חקלאית 62 עולים מתוך 64 (כ – 97%).