יהושע (שוקי) פורר (נולד ב – 1944)

כיהן כראש עיריית רחובות בשנים 2009-1998

הוא סיים תואר במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים (בעל רישיון עורך דין LL.B ), ועסק תשע שנים בעריכת דין ברחובות והתמחה בנדל"ן.

בשנים 1981-1978 כיהן כסגן ראש העירייה.

בשנים 1986-1980 עבד במשרד המסחר והתעשייה, תחילה כעוזר השר לאיזורי פיתוח, ומשנת 1981 משנה למנכ"ל משרד המסחר והתעשייה ומנכ"ל מרכז ההשקעות. משנת 1983 שימש מנכ"ל משרד המסחר והתעשייה (תחת השרים גדעון פת ואריאל שרון). בתפקידו זה לקח חלק בתוכנית הכלכלית לייצוב המשק.

לאחר פרישתו משירות המדינה בשנת 1986 מונה על-ידי איש העסקים הדרום אפריקאי נייט קירש למנכ"ל ויו"ר חברת "ישרס", שעסקה בהקמת מרכזים מסחריים בקריות, מבני תעשייה, דירות, בתי-אבות וייבוא מכוניות.

בשנת 1989 לאחר חיסול עסקיו של קירש בישראל, עבר לשמש כיו"ר חברת "מרכזי שליטה" בבעלות מוטי זיסר וגורמים נוספים. הוא נמנה עם יזמי פרויקט המרינה בהרצליה ובאשקלון.

במהלך השנים שימש גם כדירקטור בחברות ציבוריות כגון: בנק לאומי לישראל, חברת מבני תעשייה בע"מ, כימיקלים לישראל בע"מ ופוספטים בנגב. הוא היה חבר נשיאות איגוד לשכות המסחר, ראש מטה הקליטה של האיגוד ויו"ר הוועדה לקשרי חוץ. כמו כן כיהן כראש הרשות העליונה למשק כללי, גוף המופקד על הכנת המשק לשעת חירום.

פורר הקים והיה שותף במשרד עורכי דין פורר-עזריאלי ושות' ברחובות. עסק ביזמות. היה דירקטור ב I.E.S - -תעשיות אלקטרוניות בע"מ, גלום מערכות תקשורת בע"מ, אשל"ד בע"מ וחברת אירופה לישראל בע"מ.

בשנת 1993 התמודד לראשות העיר, אך הפסיד ליעקב סנדלר בכ- 200 קולות בלבד.

בשנת 1998 נבחר לראשות העירייה. בזמן זה עזב חלק מתפקידיו העסקיים. בשנת 2003 נבחר לקדנציה השנייה. בשנת 2008 נבחר בסיבוב שני לקדנציה שלישית. בשנת 2009 נאלץ לפרוש בשל הסדר טיעון בהפרת אימונים.

פיתוח תשתיות ושטחים ירוקים - בעת כהונתו הוקמו ושוקמו כ- 50 פארקים וגינות ציבוריות בעיר, בראשם גן המייסדים שנבנה בלב העיר על מגרש מכבי ההיסטורי, פארק היובל ופרויקט הדגל - הקמת ספורטק רחובות, המשתרע על פני כ- 50 דונם, נבנה בעלות של למעלה מ- 10 מיליון שקל. לעיר נוספו למעלה מ- 120 דונם שטחים ירוקים. בתחום התשתיות הוכנה תוכנית ריבוד וחידוש כבישים ומדרכות ל- 3 שנים, לפיה חודשו עשרות רחובות בעיר. בנוסף, כמעט והושלמה תוכנית האב לתחבורה, כאשר פרויקט הדגל היה פתיחת כביש כניסה חדשה לעיר, המקשר בין מזרח רחובות לכביש 40 (ביל"ו-רמלה). בנוסף, הושלמה טבעת תחבורתית פנימית (כבישים עוקפים). בשנת 2007 החל ביצוע פרויקט הקמת מחלף כפר גבירול במערב העיר וסלילת כניסה חדשה ממערב- כביש 411 וחיבורו לכביש 42 (בית עובד-יבנה), בעלות של כ- 260 מיליון שקל. בין ההישגים הגדולים בתחום התכנון והבנייה- אושרו למתן תוקף תוכניות רחבות היקף, ביניהן "גן הפקאן" (2500 יחידות דיור), אזור תעשייה הורביץ (570 דונם במערב העיר) ותוכנית ת.מ.ר ב'- הכפלת שטחי מרכז ההיי-טק בצפון העיר והקמת פארק הצפון.

חינוך - בשנות כהונתו הוגדלו תקציבי החינוך העירוני והתקבלו נתונים המעידים על צמצום פערים ונשירה אפסית מקריות החינוך. בשנת 2007 הושקעו למעלה מ- 30 מיליון שקל בבניית מוסדות חינוך חדשים ושיפוץ מבנים ישנים. הופעלו עשרות תוכניות העשרה חינוכיות בבתי הספר, עם דגש על העשרה חינוכית, צמצום פערים, קליטת עלייה ומניעת נשירה. בשנת 2008 התקבל אישור להקמת תיכון רביעי בעיר ונבנו מועדונים לתנועות הנוער בעיר, בעלות של כ- 5 מיליון שקל. דגש מיוחד ניתן לתחום הנוער- הופעלה תוכנית קיץ לנוער הכוללת פעילות עד שעות הלילה המאוחרות במטרה למנוע שוטטות ואלימות, ובמקביל נסגרו הפיצוציות בעיר אחרי השעה 22 בלילה, בוצעה פעילות מניעה בבית הספר בעיר בשיתוף המשטרה, ועוד- הכל במטרה למנוע את תופעת האלימות.

שיפור השירות לתושב - עיריית רחובות עברה בהצלחה תוכנית הבראה בשנת 2005, תוך נקיטת צעדי התייעלות פנים ארגוניים. העירייה החלה לספק שירותים חדשים, כאשר לראשונה הוטמעה אמנת שירות בעירייה, המתחייבת לעמידה בזמני תקן לטיפול בפניות תושבים; אפשרות לפתוח פניית מוקד באתר האינטרנט, שידרוג האתר העירוני ומתן שירותים מקוונים, מינוי רכזת פניות ציבור ועוד. הוקמה רשות חנייה עירונית ובשנת 2008 הוקם מערך השיטור העירוני ברחובות.

תרבות ופנאי - בעשור כהונתו עלתה רחובות על מפת הפסטיבלים הבינלאומית עם פסטיבל סרטי נשים בקולנוע וסימפוזיון הפיסול באבן הבינלאומי. פותחו תשתיות התרבות ונבנה בית לאמני רחובות, עיריית רחובות ערכה תערוכת חוצות ארציות ("לגעת בתפוז") ומתחם צפון העיר הפך למוקד בילוי ארצי (פארק ת.מ.ר ע"ש רבין).

קליטה - רחובות עיר קולטת עלייה ומתגוררים בה כ- 30 אלף עולים מחבר העמים, אתיופיה, תימן ועוד. בתקופת כהונתו של פורר הוקם מוקד קליטה בשכונת קריית משה וגויסו כ- 11 מיליון שקל מידי שנה מתורמים, כאשר 70 אחוז מהכספים הושקעו בחינוך ובצמצום פערים. הוקמה ועדת מנכ"לים ממשלתית בין משרדית, אשר הגישה את המלצותיה לממשלת ישראל, בדרישה להכיר בקליטה כמשימה לאומית ולהשקיע משאבים כלכליים בקליטת עלייה. מכלול הפעולות שבוצעו בתחום הקליטה הביאו לשינוי חברתי, צמצום פערים, ירידה דרסטית בפשיעה והצמחת הנהגה מקומית המובילה כיום את התהליכים.

אשתו רוני לבית קפלן, בניו: עודד, יואב, צבי

חקרה וכתבה - לאה מאירי