רמת אהרון

השכונה נמצאת בדרום-מזרח העיר. נבנתה בשנת 1935, על אדמה שהייתה שייכת לאהרון אייזנברג. באחת מתוכניותיו האחרונות רצה לייסד "חברה למשקי עזר" על מנת להקל על מצבו של הפועל במושבה, כך שלא יהיה תלוי בעבודה חקלאית עונתית בלבד ושלא יהיה נע ונד בחפשו עבודה, אלא יהיה קשור למקומו. למטרה זו הקדיש חלקת אדמה שהייתה שייכת לו, ועליה התכוון ליישב עשרים משפחות של פועלים דתיים. כשנפטר ב-י"ב תשרי תרצ"ב (1931), נמצאה בצוואתו בקשה שאנשי "בני ברית" שבראשם עמד כנשיא ו"קופת מלווה וחיסכון" ברחובות יהיו אחראים על ההליכים והסידורים לקיום תוכניתו. לצדם פעל ישעיהו פרס מירושלים.

למידע נוסף על מקומם של "בני ברית" ואהרון אייזנברג בקשר להקמת השכונה - קישור

משפחתו של אייזנברג, תרמה את האדמה (56 דונם) לקרן הקיימת לישראל, ובמקום זה הוקמה השכונה.
השכונה נקראה על שמו של אהרון אייזנברג "רמת אהרון".  יושבו בה עשרים משפחות פועלים (מתוך 200 שנרשמו),  כל משפחה קיבלה חלקה בת שני דונם, בית שנבנה בהתאם להוראות שבצוואה ע"י "בני-ברית" והלוואה בסך 240 לירות לבניית משק עזר. יחידת המגורים הבסיסית נבנתה מבלוקים של מלט. היא כללה שני חדרים, מטבח ושירותים. חשמל לא היה.

מבנים ציבוריים

בית הכנסת בשכונה, נקרא ע"ש בלהה (ביילה) אייזנברג, אשת אהרון. הוא שימש גם כמתנ"ס, נבנה בכספי תרומות ובעזרת עבודת בעלי מקצוע מבין התושבים, בין העובדים: לבקוביץ, ליבריידר, (לבידור) גורונצ'ק וצולשיין.

מבנה קטן שימש כחדר נשק עד שנות החמישים. צעירי השכונה ביקשו להופכו לבית כנסת עבורם, והוא הפך לבית כנסת נוסף לצעירי השכונה, על פי דרישתם.

שמות המתיישבים הראשונים:

1. ורשבסקי מרדכי
2. הלל אברהם
3. כהן יעקוב  
4. רוזנברג זיגי
5. אורנשטיין יוסף
6. פרשניצקי אברהם, (פרשני)
7. לייבריידר אברהם משה, (לבידור) לייבריידר זליק -  בחצר ביתם היתה עמדת שמירה של  "ההגנה" (פילבוקס)
8. רוייזנר ישראל
9. שטולזפט משה
10. גורונצוק הרב
11. פיינשאט חיים
12. דיאנקונא אברהם
13. ז'בנס מנחם
14. ונגלדר שלמה
15. נוטוב משה
16. ורטלסקי איזידור (יצחק)
17. ורטלסקי צבי
18. צולשיין יעקוב חיים
19. צוויג שרגא (פייגל)
20. פבריקט נפתלי  

 
בעשר השנים הראשונות הייתה השכונה עצמאית ולאחר מכן סופחה לרחובות. לא קלים היו חיי התושבים כעצמאים. הבעיה העיקרית היתה של אספקת המים. במכתב שנשלח למועצה המקומית ברחובות ב-י' טבת ת"ש (29.12.1939 ) ע"י ועד השכונה, הם פנו ופירטו את הסבל שנגרם להם מסידורים ארעיים של אספקת מים. לאחרונה הם מתלוננים  אין להם כל סידור. יונתן מקוב שמכר להם מים מהמכון שבפרדסו הודיע באופן מוחלט שלא יספק יותר מים- "כיוון שבמכונו שהוא מהטיפוס הישן, חלו קלקולים".
המכתב הופנה למועצה המקומית שתתמוך בבקשתם שהופנתה לקרן הקיימת לסידור קבוע לאספקת מים מבארה של חברת המים "אלף" שעל אדמת כפר ביל"ו הסמוכה.

עמוס צולשיין בן המקום סיפר בראיון: "לכל מקום נאלצנו ללכת ברגל, לרחובות: לקניות, לסידורים, לספריה, לתנועת נוער, לביה"ס. היו ימי גשם שלא יכולנו להגיע לבית הספר. היינו מתרכזים בבית הכנסת והגדולים לימדו את הקטנים".


מקורות מידע:
עמוס צולשיין- תושב השכונה לשעבר. ראיינה נילי לוין, ארכיון רחובות
90 שנה לרחובות תר"ן-תש"מ ליקוט וכתיבה ישראלה קומפטון, עמ' 131 עריכה י' לביא.
מאה בתים ברחובות, אדריכלות בימי המושבה, ברוך רביד
חומרי ארכיון -מיכל 39 תיק 1, מיכל 53 תיק 13

חקרה וכתבה - לאה מאירי

לקריאה על שכונות נוספות - כאן