חסר רכיב

הקמת בית המטבחיים

17/12/2018
עד להקמת בית מטבחיים ברחובות בסוף שנת 1935, התנהלה השחיטה בחצרות ובשדות הקרובים, כאשר הפיקוח הווטרינרי והסניטרי היה ירוד ביותר, אם בכלל. בשנת 1930 פנה ד"ר קרומהולץ , וטרינר מהאגודה "החקלאית" לאחריות על המקנה, אל הוועדה הסניטרית שעל יד מועצת המושבה רחובות והסב את תשומת לבה - "למצב הסניטרי הנהוג בסדר השחיטה המקובל כאן והלקוי מאוד מצדו ההגייני". המכתב רצוף בתיאורים מפורטים על תהליך פשיטת העור והטיפול בחלקים הפנימיים בעוד הבהמה השחוטה שרועה על הקרקע ועל מה שנשאר בשדה הפתוח לאחר השחיטה. לאור זאת ביקש ד"ר קרומהולץ לגשת בדחיפות לבניית בית מטבחיים.

בסוף חודש אוקטובר 1930 פנתה המועצה למספר בעלי אדמות וביקשה מהם הצעה לבניין בית מטבחיים על פי תוכנית שהיתה מצויה ברשותה. על פי הערכת המועצה עלות הבניין "בערך 225 לא"י". על ההצעה היה לכלול : בניית הבניין על חשבון המציע, אספקת המים והניקיון על חשבון המציע. המציע יקציב שטח של חצי דונם עבור הבניין וימסור אותו למועצה במתנה. הזבל והדם יהיו שייכים למציע. החוזה ייחתם למספר שנים ידוע (מוסכם), ובגמר החוזה יעבור המגרש עם הבניינים לרשותה המלאה של המועצה. ואכן, במהלך החודשים אוקטובר– נובמבר התקבלו במשרדי המועצה מספר הצעות של בעלי פרדסים, אך התנאים שהם הציבו בהצעותיהם לא תאמו את ציפיות המועצה. בסוף אותה שנה התקבל במשרדי המועצה מכתב מקצין מחוז המושבות של ממשלת המנדט, בו הוא מפנה את תשומת לב המועצה לתקנות שהתפרסמו ע"י הנציב העליון בדבר שמירה על כללים בבית המטבחיים. בתשובתו כתב מזכיר המועצה כי: "ברחובות עדיין אין בית מטבחיים, והמועצה מחפשת עכשיו דרכים ואמצעים לבניינו, כשבית המטבחיים יבנה, מובן, נשמור על כל החוקים."

שנתיים מאוחר יותר ב- 15.6.1932, שלח ד"ר קרומהולץ תזכורת לדרישתו לבניית בית מטבחיים תוך ציטוט דבריו מהמכתב הראשון. בחודש אוגוסט 1932 פרסמה מועצת המושבה מודעה בה היא מבקשת לקבל -"הצעות לקניית חלקת אדמה בשטח של דונם אחד בקרבת פרדס ודרך (ראשית או צדדית) לשם הקמת בית מטבחיים", ובסוף חודש ספטמבר פנתה המועצה לעיתון "הארץ" לפרסם את המודעה עם נתונים מעט שונים. השטח המבוקש הוא בן 2 – 3 דונם, וכן ניתן למסרו "תמורת החכרת הזבל והדם למספר שנים מסוים".
לאחר שאותר שטח בגודל של דונם וחצי בפרדס גוטהילף-פישר ברחובות, החל משא ומתן עם הבעלים, ובחודש אוקטובר 1933 היה מוכן החוזה לחתימה בין המועצה לבין האחים משה ושלמה גוטהילף מנס-ציונה, אשר יוצגו על ידי משרד עורכי הדין אגרנוביץ– בן-ארי מתל-אביב, אך הסתבר שהאחים גוטהילף לא יכלו להעמיד את המגרש עליו סוכם עם המועצה להקמת בית המטבחיים, והם הציעו מגרש חלופי אשר לא התאים לצרכים, ולכן החוזה לא נחתם.

בחודש דצמבר 1933 הודיעה המועצה לסגן קצין רפואי ראשי ביפו על ביטול החוזה עם האחים גוטהילף, ועל כך שהם פועלים "להשגת מקום אחר". בחודש אפריל 1934 אישר הסגן הרפואי הראשי את המיקום החדש לבית המטבחיים - בפרדס של יעקבזון (זלמן). בחודש אוקטובר 1934 פנה יהודה גורודסקי יו"ר המועצה המקומית, לקצין מחוז המושבות ולמשרד הבריאות בדרישה דחופה לסיוע באישור תכניות הבנייה, כי - "אם לא נתחיל את הבניין בזמן הכי קרוב, אנו עלולים להפסיד את המקום ומסופקנו אם נשיג מקום אחר, כי גם זה שיש בידינו, השגנוהו בקושי רב".
בתאריך 19 בדצמבר 1934 פרסמה המועצה מכרז לבניית בית המטבחיים ,ועל המציעים היה להגיש את הצעותיהם עד לתאריך 30 בדצמבר 1934. ואכן עד סוף חודש דצמבר הגיעו הצעות מקבלנים שונים, ביניהם רוז'נסקי את קריביצקי קבלנים ובנאים וכן מלשכת העבודה שע"י מועצת פועלי רחובות. בתאריך 14 בינואר 1935 התקיימה ישיבה של הוועד הפועל של המושבה ונפתחו ההצעות. ההחלטה שהתקבלה היתה למסור את העבודה "להלשכה, בעלת ההצעה הכי זולה (בסכום כללי של 1026.967 לא"י)". בתאריך 15 ביולי 1935 נחתם החוזה בין המועצה ללשכת העבודה, כאשר מועד הסיום נקבע לששה חודשים. בסוף חודש אוקטובר פנה יהודה גורודסקי, ראש המועצה המקומית, לד"ר אופלטקה, רופא ראשי ומנהל משרד הבריאות הממשלתית בתקופת המנדט, לקבל "את הרשיון הדרוש לפתיחת בית המטבחיים מיד, היות והגשמים מתקרבים והשחיטה במצבה כיום היא בלתי אפשרית".

כהיערכות לקראת פתיחת בית המטבחיים שלחה המועצה חוזר לכל הקצבים כי על מנת להיכנס לבית המטבחיים עליהם להצטייד ברשיון כניסה. "כל אדם יכול לקבל רשיון כזה מהמועצה המקומית רחובות לאחר שהביא למשרד המועצה תעודת בריאות מרופא המושבה, תמונתו וסך של 300 מא"י [מיל ארצישראלי]". ואכן ידיו של רופא המושבה ד"ר אהרון מרשוב, היו מלאות עבודה בהנפיקו את התעודות לכל קצבי הסביבה, ביניהם, אביגדור סבו, ראובן בן זכריה שרעבי, חיים זיו, נפתלי באום, אחמד צאלח מזרנוגה, אחמד אבו ג'לילי, משה בק ועוד.
בתאריך 29 בנובמבר 1935 פנה יהודה גורודסקי לד"ר אופלטקה, , וביקש לאשר את פתיחת בית המטבחיים בתאריך 3 בדצמבר 1935, והוא אכן החל לפעול בתאריך זה.

לקראת פתיחת בית המטבחיים פנה "ועד מושב שעריים" בראשות חיים מדהלה, ישראל מזרחי, אהרון משולם והמזכיר ישעיהו שאלתיאל ודרשו מהמועצה - "לתת מקום גם לשוחט ובודק ממושבנו והננו מציעים למועמד את הרב דוד נדאף היות והוא אדם המוכשר לתפקיד זה." בתאריך 12 בדצמבר בישיבת הוועד הפועל התקבלה החלטה להעסיק את השוחט התימני ולשלם לו "לפי ראשים שישחוט."
מכאן ואילך נכנס בית המטבחיים לפעילות מלאה ומבוקרת ע"י רשויות הבריאות והרופא הווטרינרי.

מקורות:
הארכיון לתולדות רחובות - מיכלים מס' 20 ו -58

חקר וכתב – ד"ר יואל פיקסלר
חסר רכיב