חסר רכיב

טקס חנוכת המושבה

בפורים, י"ד אדר תרן, 1890, נערך טקס חנוכת המושבה, במטרה לפרסם את דבר רכישת האדמה ולמצוא לה קונים. חלוצים מכל המושבות השכנות הגיעו לחגיגה. הם נאספו ליד הבאר והחלו בחגיגות: "היו אלה רגעים אשר אין השכחה שולטת בהם. ירדנו מהגבעה בקול ענות-נצחון: חזק! חזק! הידד!" (שמואל הוכברג מנס-ציונה, שהשתתף בחגיגה). יהושע חנקין הגיע רכוב על סוס והיה גיבור היום.

בסיום החגיגה חיפשו החוגגים שם למושבה החדשה. ההצעה שהתקבלה הייתה הצעתו של איש הביל"וים ישראל בלקינד, שהיה אחרון המציעים. בלקינד הציע את השם "רחבות", שנלקח מתוך הפסוק: "ויקרא שמה רחבות, ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ" (מבראשית כ"ו 22).

עדויות וקטעי ספרות:
האיכר שמואל הוכברג מואדי חנין, היא נס ציונה, שהשתתף בעלייה לקרקע, סיפר על אותו יום: "הבשורה המרנינה הזאת עברה כנחשול חשמלי בכל נקודות יהודה: בלבב שלם וחוגג באמת התכוננו אל היום טוב של התייסדות רחובות. מיפו ושאר הנקודות התעוררו לשמע הבשורה והתאספו לראשון. יחד עם בני ראשון נהרו לעמק השושנים (ואדי חנין). שלוש קבוצות הסתדרו, מי ברגל, מי בעגלה ומי בין רוכבי הסוסים. וכל הפלוגות עשו יחד, בלי גוזמה, רושם של גדוד חשמונאים המתפרצים בחירוף נפש מבין הרי יהודה לכבוש את אדמת דוראן, שהייתה נחשבת כערבה פראית אשר בדווים אהלו שם ויפילו פחדם על עוברי דרכים בלילה… הנה ניגשנו אל הגבעה האחרונה, הסתדרנו שוב כגדוד צבא המאזרים, כביכול, כוחות אחרונים לשלם התקפה מכרעת. ירדנו מהגבעה בקול ענות ניצחון "חזק! חזק! הידד!". עשינו כמה הקפות מסביב לבריכה על יד הבאר, והבדווים סביב נבוכים ומשתאים... כולנו ישבנו בציפייה לגיבור היום, ליהושע חנקין. והנה הופיע הגיבור רכוב על סוס אביר, צעיר מלא כוח, זקנו מגודל ותלתלי ראשו גולשים מעל כתפיו".

הסופרת נחמה פוחצ'בסקי (נפ"ש), שהייתה אף היא בין החוגגים, שיגרה לאחיה יעקב ישראל פיינשטיין מכתב על החגיגה: קישור.
חסר רכיב