חסר רכיב

אפרים חרל"פ (1949-1858)

אפרים צבי חרל"פ נולד בט"ו תמוז התרי"ח (1858) בטיראספול שבמולדביה – רוסיה. אפרים הוא בנם של שלמה יוסף חרל"פ ושיינה אלקה. לשלמה ואלקה היו שלושה בנים: אפרים צבי, שמואל ושמרל. שלושתם עזבו את רוסיה בסוף המאה ובנו ביתם בעולם הרחב. אפרים צבי – בארץ ישראל, שמואל – בצרפת ושמרל, לאחר מסעות בכל העולם, השתקע בארצות הברית.

אפרים עסק לפרנסתו בעסקי טבק והיה פעיל בקבוצות ציוניות. הוא נשא לאישה את אסתר קרושצ'ן ונולדו להם שתי בנות: שיינדלה ומינדל. לאחר מותה של אסתר, נשא אפרים לאישה את לאה לוצקי וגם להם נולדו שני ילדים: ישראל וטובה. בשנת 1882 עזבו לאה ואפרים את טיראספול ועברו עם ילדיהם לניז'ין שבאוקראינה, גם שם עסק אפרים במסחר בטבק. באותה שנה יסד אפרים את סניף תנועת "חובבי ציון" בניז'ין ושימש כיו"ר שלה.

בחנוכה תר"ן (1890) עלה אפרים עם משפחתו לארץ ישראל, דרך אודסה. זמן קצר לאחר עלייתו ארצה נפטרה לאה, ואפרים נשאר עם ארבעה יתומים. מאחר שהיה עליו לפרנס את ילדיו ובמקביל עסק בפעילותו הציבורית, נעזר אפרים בטיפול במשפחתו באישה, עוזרת - מטפלת.
למשך תקופה קצרה שהתה המשפחה ביפו, ולאחר שהשיג מאנשי הברון "זכות ישיבה" במושבה, עבר אפרים לראשון לציון. כאן עסק אפרים בסיתות אבנים, יחד עם אהרון אייזנברג ובהדרכתו.

אפרים, שהיה בין יוזמי הקמת המושבה רחובות והאחראי על עבודת התכנון והקמתם בפועל של הבתים הראשונים, עבר להתגורר בה עם משפחתו. בתקופה זו נשא לאישה את יהודית שפינר, שמיד לקחה על עצמה את גידול ילדיו ואחזקת הבית, כך שאפרים היה פנוי לעסוק בעבודתו ובפעילותו הציבורית. הייתה זו יהודית שבנתה בית חם לילדיו של אפרים מנשותיו הראשונות ולילדיהם המשותפים. הבית הפך למוקד עלייה לרגל לילדיהם, נכדיהם וניניהם לאורך כל השנים.

אפרים הקים ברחובות, יחד עם אהרון אייזנברג את "אגודת הפועלים" , כחלק מאגודת הפועלים שייסדו שניהם עוד בהיותם בראשון לציון. בהיותו ברחובות היה אפרים בין מקימי ארגון "העשרות", או כפי שנקרא בשעתו גם "אגודת אחים" ואף עמד בראשו. היה זה ארגון חשאי שבו 80 חברים, כחיקוי לתנועת "בני משה" שייסד אחד העם. אגודה חשאית זו, עסקה בין השאר, בתרגילי סדר, בתרגילי התגוננות, בהקמת מטבח מרכזי ומרכז לחולים.

ב – 1891 החלו אפרים חרל"פ ואייזנברג במימוש הרעיון לקיים את המושבה על יסודות חדשים של שוויון בין הפועלים לאיכרים, כתושבים שווים. הם קנו מראובן לרר 170 דונם, במחיר של 70 פרנק לדונם. הקנייה נעשתה בתשלומים, למשך 16 שנים, ללא ריבית. הרעיון היה, שאת אדמת המושבה יקנה ציבור הפועלים, כדי לטעת פרדסים וכרמים. ההכנסה הכספית שתהיה כאשר הפרדסים והכרמים יתנו יבולים, תהיה מוקדשת לקופת הפועלים. לאחר התשלום הראשון, התרוקנה קופת "העשרות", עקב ההוצאות הגדולות של מטבח הפועלים המרכזי, ורק עם שובו של מיכאל הלפרין מרוסיה , אפשר היה לשלם לראובן לרר את הכסף. בסיוע של חלק מהפועלים ובסיוע של "חובבי ציון" ביפו, נסגר החוב. לאחר מכן, נעלם אט אט ארגון "העשרות" וציבור הפועלים נשאר בלתי מאורגן.

אפרים חרל"פ

אפרים חרל"פ

פעילותו הציבורית של אפרים מתרחבת גם מחוץ לגבולות ארץ ישראל. בחודש אלול תר"ס (1900) יצא אפרים בשליחות לפריז, בחודש פברואר 1901 יצא לשליחות ב – אודסה, ובמאי 1901 יצא שוב לפריז כדי לייצג את פועלי ארץ ישראל.

במושבה רחובות, עשה אפרים את כל המאמצים כדי להמשיך ולתפעל את מטבח הפועלים. מאוחר יותר, יחד עם המהנדס מרדכי לובמן עסק אפרים בסימון גבולות המושבה רחובות והיה אחראי על עבודת הפועלים במושבה, מטעם אגודת "מנוחה ונחלה".

אפרים חרל"פ חתום על כל הפרוטוקולים של תנועת הפועלים. אפשר לראות זאת במסמכים קיימים, כגון: אישור הקמת "הסתדרות הפועלים" בשנת 1901; תקנון משותף של פועלי ארץ ישראל עם ועד אודסה, בראשות אוסישקין בשנת 1903;
הפועלים קיבלו תרומות מ"חובבי ציון" וקנו במשותף 40 דונם. האדמה יועדה לחלוקה לנחלות לפועלים הוותיקים. הם הגרילו את חלקות האדמה בין ציבור הפועלים כדי שהללו יעסקו בגידול טבק. יצוין שהתקנון הבטיח שעל חלק מהכסף שניתן לפועלים עם הנחלה לקניית: שתילים, זרעים, כלים וציוד ראשוני, התחייב כל פועל על שטר חוב להחזר הכסף, והיה אם לא עמד בהחזר הכסף, יהא עליו להחזיר את הנחלה לאגודת הפועלים. הייתה זו בעצם המשכנתא הראשונה בארץ ישראל.

אפרים זכה בחלקה שהיה עליו לעבד. מאחר שהיה עסוק בעבודתו הציבורית, סייע בידו בנו ישראל. בעת ובעונה אחת , היה אפרים חבר ועד המושבה ברחובות, חתם על חוזה עם קבוצת "השומר", הקים את "הוועד הדתי" ברחובות והיה חבר בו, והקים את "חברת קדישא ברחובות, שהיה היו"ר שלה.

אפרים חרל"פ שהיה בין מקימי התנועה הציונית, אירח את הרצל בביתו בשנת תרנ"ט, וביתו שימש את הרצל בפגישותיו עם נציגי הפועלים. אפרים הוערך בציבור בזכות פעילותו הציונית, הציבורית ולמען פועלי ארץ ישראל.

ידיעה שעברה ברחובות על "מגילת היוחסין" המצויה ברשותו, כנצר ל"בית דָוִד", עשתה לה כנפיים, ולא מעט אנשים חלקו לו "כבוד מלכים", למגינת לבם של אחרים. סיפורים רבים סופרו על כך במשך שנים. אחד הסיפורים הנפוצים, היה על המושל הטורקי ועל ישראל בלקינד, שבכל עת שפגשו באפרים, נהגו לעמוד דום בנוכחותו.

אפרים כתב מאמרים שהופיעו ב"המליץ" וב"הצפירה", ואף השאיר אחריו יומן שכותרתו "זיכרונות אפרים חרל"פ שנמסרו לי". הזיכרונות נרשמו בששים ותשעה עמודים, והוצאו לאור באוגוסט 1995, ע"י נכדתו יעל פסח ( לבית חרל”פ). היה זה לאחר עבודת פענוח קשה, שנמשכה כ – 10 חודשים, מתוך צילום של כתב היד המקורי. צילום שאיכותו הייתה גרועה והיה מטושטש למדי. בכתב היד המקורי ובצילום המקור, חסרים עמודים 14 – 13 , העוסקים בקבוצת "העשרות". מספר שנים לאחר מכן נמצא כתב היד המקורי וכיום הוא מצוי אצל הנכדה – יעל פסח.

חסר רכיב