חסר רכיב

שלום (אהרונוביץ) אהרוני (1907 – 1997)

שלום אהרוני נולד בשנת 1907 ברחובות, לאמו חיה לבית זיסר ולאביו הלל אהרונוביץ, שעלו לארץ והתיישבו ברחובות ב-1892. עלייתם ארצה מרוסיה נבעה מתוך דחף דתי-לאומי. הם בנו את ביתם על מגרש שרכשו ברחוב בנימין פינת רחוב הרצל. נולדו להם שבעה ילדים. שלום היה בן הזקונים. אביו, בנוסף לעיסוקו בחקלאות, היה בעל חנות גדולה, שסיפקה מצרכי מזון, בדים, הלבשה וצרכי נגרות.

שלום עשה את לימודיו היסודיים בבית הספר העממי (לימים ע"ש סמילנסקי), ומשם הרחיק ל"בצלאל" בירושלים כדי ללמוד ציור ופיסול. במהלך לימודיו עבד בעיצוב תכשיטים. מספרים כי בשנת 1928, בשנתו השלישית ב"בצלאל", השבית שלום את הלימודים בשל הרעת תנאיהם של הסטודנטים, עובדה שהגיעה עד להנהלת הסוכנות היהודית, אשר ניסתה לתווך בין התלמיד הסורר להנהלת "בצלאל", ובעיקר מנהלו, פרופ' בוריס שץ המהולל. הנער שלום הוכרז כקומוניסט ומארגן שביתות, והחליט לנתק עצמו מן האמנות ומן הלימודים. הנתק נמשך 16 שנים.

בשנים שלאחר "בצלאל" חזר שלום למושבת הולדתו, עסק בחקלאות, הצטרף כפעיל ל"הגנה" ולקח חלק בכל פעילויותיה, החל מהעלאת מעפילים בחוף אשדוד ופיזורם המוסווה, וכלה בגיוס מתנדבים נוספים לשורותיה. כן שימש כמפקד אזור כפר-אהרון, והיה מראשוני בוגרי הקורס למפקדי מחלקות מטעם ה"הגנה" בגבת, עליו פיקד יעקב דורי (לימים רב אלוף, הרמטכ"ל הראשון של צה"ל). שלום אהרוני, ביחד עם ישי יבנה (סחרוב) ז"ל, מונו כאחראים על הסליקים שהוטמנו ברחבי רחובות. מרבית פעולתם הייתה בשעות הלילה ומלאכתם הוגדרה סודית וממודרת. את חיה רעייתו, הכיר בעת היותו תלמיד בירושלים, ואותה נשא לאישה בשנת 1932.

כ-16 שנים לאחר הפסקת לימודיו חזר לעסוק באמנות, במקביל לעבודתו כחקלאי. זה קרה בנסיעה לטבריה והתפעלותו מנופה המרהיב. שלום חזר אל העיסוק באמנות. בתחילה הרבה לצייר, וקשריו עם הצייר סטפן אלכסנדר מנס ציונה התחזקו מאוד. מאוחר יותר נטה לפיסול. פסלו, המוקדש לזכר ראשוני המושבה, ועוד שני פסלים פרי יצירתו מוצבים היום ברחובות, ברחבת גן הבנים והספרייה ע"ש מאיירהוף. העיסוק באמנות התנהל תמיד במקביל לעבודתו כחקלאי. עם קום המדינה שינה, יחד עם כל אחיו, את שם משפחתו של אביו אהרונוביץ, לאהרוני. באותה תקופה התגייס כמתנדב לעבודה ציבורית, וטיפל ברכושם הנטוש של הכפריים, ערביי הסביבה.

כל שנותיו הבוגרות עסק בחקלאות, ובהיותו בן 80 העביר את משקו החקלאי לנכדיו. אז גם החליט, יחד עם רעייתו, לעבור לבית האבות "נווה עמית". שם המשיך לפסל. את כל פסליו תרם והעניק כמתנות, והם פזורים על פני הארץ כולה. שלום אהרוני היה אב לשלושה (שניים מילדיו נפטרו ממחלה קשה), סב לשמונה נכדים ועשרה נינים.

ציוריו בצבעי שמן על בד קנבס, כגון: מראה היקב ברחוב הנשיא הראשון בסגנון ריאליסטי מבטא סולם צבעים עשיר במיוחד, הציור של החצר והבתים בו גדל בסגנון פיגורטיבי משלב מציאות ודמיון הניבטים בעיני רוחו של האמן.
בשנת 1995 קיבל את התואר יקיר רחובות על פועלו ותרומתו האישית רבת השנים למען העיר רחובות ותושביה.
נפטר בשנת 1997 ונקבר ברחובות.

מקורות:
רות יניב בתו של האמן
הארכיון לתולדות רחובות


חקר וכתב - צביקה תדמור
חסר רכיב