חסר רכיב

הרחבת גבולותיה של רחובות

תושבי רחובות וראשיה, שלא הסתפקו באדמות הקיימות, רכשו עם השנים קרקעות נוספות והרחיבו את גבולות המושבה. הרכישות בוצעו פעמים רבות בעזרת תרומותיהם וסיועם של יהודים בעלי הון וחברות מאירופה.

בשנת 1896 קנתה חברת "עזרא" חמישים דונם אדמה ברחובות, מידי חברי "מנוחה ונחלה". חברת "עזרא" היתה חברה קטנה של חובבי ציון מברלין, שבראשה עמדו ד"ר במבוס וד"ר לוי. האדמה חולקה לחמישה מגרשים, עליהם הוקמו חמישה בתי אבן קטנים, ולרחוב ניתן השם "עזרא". היה זה הרחוב השלישי במושבה. על פי תוכניתו של ראש ועד המושבה, לוין אפשטיין, יועדו המגרשים ליישובם של פועלים שעבדו בכרמים. הפועלים שנבחרו היו: זאב אלטשולר, מרדכי גורודינסקי (נחמני), זלמן אייזנברג, קלמן גבריאלוב ופנחס אושרוב.

בשנת 1901 הורחבו גבולות רחובות בפעם הראשונה מאז היווסדה. בהשתדלותו של אהרון אייזנברג נקנתה חלקת אדמה מאדמות רמלה, על גבולה הצפוני של המושבה, כשלוש מאות דונם. המקום נקרא "קדימה". חלקת אדמה נוספת מאדמות רמלה, "אדמת יאסין", נרכשה ע"י מספר שותפים מקומיים, שנטעו עליה כמאתיים דונם של פרדסים.

בשנת 1904 נוסדה באודסה חברה בשם "גאולה", לשם רכישת קרקעות בארץ ומכירתם ברווחים קטנים. בראש האגודה עמד מאיר דיזנגוף, לימים ראש עיריית תל אביב. בשנת 1906 קנתה החברה 2,870 דונם מאדמות רמלה, בהן נכלל חלקו המזרחי של "הר החול" המפורסם. האדמות נמכרו לתושבי רחובות: 350 דונם נרכשו ע"י ועד הפועלים למען שבעה פועלים, ויתר האדמה נמכרה לכורמים, שעקרו את כרמיהם, ולבני איכרים ותושבים שעדיין היו נטולי קרקע.

עוד בנושא:
רכישת קרקעות נוספות
חסר רכיב