חסר רכיב

התיישבות יהודי תימן ברחובות

לאחר תלאות רבות הגיעה בשנת 1907 לחוף יפו שיירת עולים מצעדה שבתימן. משנודע דבר בואם לאיכרי רחובות, שלחו ליפו את יהודה גורודיסקי, שהזמין אותם לרחובות. תשע משפחות הגיעו לרחובות ובראשם עמד החכם אברהם עפג'ין. כעבור שנתיים הגיעו לרחובות שתי שיירות נוספות של עולים מתימן, שהגיעו ממחוזות צעדה וחידאן שבצפון תימן, ביניהן מנשה קפרא שהיה ממנהיגי השיירה.

ימיהם הראשונים של העולים ברחובות היו קשים: התושבים לא הבינו את העברית שבפיהם, חלק מהאיכרים התייחסו אליהם בבוז, השכר שהוצע להם כפועלים, היה זהה לשכרם הנמוך של הפועלים הערבים, העבודה היתה זרה להם והערבים הטרידו אותם כי חששו שיתפסו את מקומם. בנוסף היו תנאי מגוריהם בלתי נסבלים. הם גרו בצפיפות במרתפים, באורוות ובסוכות בחורשת האקליפטוסים שליד הוואדי, וסבלו מהקור והגשמים.

מצוקתם של התימנים נגעה ללבו של אפרים זק"ש, שהיה אחד מהאיכרים האמידים במושבה. הוא סייע להם ברכישת חלקת אדמה בת 55 דונם דרומית לרחוב עזרא, שהיתה שייכת ליעקב ברוידא ונמסרה לוועד המושבה. האדמה חולקה למגרשים בני דונם אחד ועליהם הוקמו בתים ונחלות למשפחות העולים.

ב-ו' תשרי תר"ע, 21 בספטמבר 1909, נערך טקס הנחת אבן הפינה לשכונה החדשה, שנקראה בשם "שעריים". שעריים היתה ליישוב החקלאי התימני הראשון בארץ ישראל.

עוד בנושא:
שכונת "שעריים"
כפר מרמורק
חסר רכיב