חסר רכיב

שכונת "שעריים"

ב-ו' תשרי תר"ע, 21 בספטמבר 1909, נערך טקס הנחת אבן הפינה לשכונה החדשה, שנקראה בשם "שעריים". תחילה נבנו שלושה בתים דו-משפחתיים, מלבני חומר (טין ובוץ). אח"כ נוספו שלושה בתים, שנבנו כמו במושבה – מאבני כורכר מלוכדות בדבש. אחר כך נבנו צריפים, שחוזקו מבפנים באבני כורכר.

השכונה החדשה נקראה בשם "שעריים" על פי שירו של שלום שבזי, בו נכתבה השורה: "נראה בני ציון שהם עם בבליים, יבנה וציפורי ושעריים וירושלמיים". בעבר התקיימה סברה שהשם הערבי "דוראן" משמעו שעריים, שהיא עיר המוזכרת ביהושע, ט"ו 36, אך כיוון שהמושבה נקראה רחובות, ניתן השם שעריים לשכונת התימנים.

בשנת 1912 הגיעה לרחובות שיירה נוספת של תימנים, שמנתה 100 נפשות מעולי שרעב מתימן ובראשם עמד הרב משולם. בהשפעת הרב קוק נרכשה חלקה נוספת שניתנה לתימנים, דונם למשפחה. העולים נקלטו בשכונה על ידי אחיהם, שהקלו את קליטתם. ארבע שנים לאחר ייסודה של שעריים, היו בה 51 בתים, צפופים, על שטח של 66 דונם.

גם לאחר מלחמת העולם הראשונה נמשכה עליית יהודי תימן, רבים מהם שמו פניהם לשעריים, ועשרות בתים נבנו בשכונה. נרכשו חלקות נוספות, השכונה גדלה ונעשתה לשכונת התימנים הגדולה בארץ.

החל משנת 1922 הוכנסה שכונת שעריים לתחומה של רחובות, אבל תושבי השכונה שמרו על אוטונומיה וניהלו את חייהם באופן עצמאי, ללא תלות במושבה הגדולה. רק בשנת 1944 בוצע הסיפוח הרשמי של השכונה לרחובות.

לקריאה בהרחבה:
מחקר וכתיבה: צביקה תדמור

עדויות וקטעי ספרות:
ישראל מזרחי, היה בן 11 בעת שעלה לארץ. הוא תיאר את יום בואו לרחובות : "קבלת פנים ערכו לנו מחשובי ומטובי רחובות. תלמידי בית הספר יצאו לקראתנו. כשראינו את התלמידים בלבושם הנאה, בבריאותם וביופיים, עבר כל יגון וכל אנחה מאיתנו. אך עם דמדומי החמה חזר היגון ובאה אנחה. מי יצילנו ומי ידאג לנו? לאן נלך ומי יעזור לנו והיכן נלון? נקראנו למרתפים ומקומות הדומים להם, כל ארבע חמש משפחות במדור אחד. חביבין ייסורי השם, קיבלנו עלינו הכל באהבה ובחיבה".
(מתוך:  90  שנה לרחובות, בעריכת ישראלה קומפטון)

עיתון "הפועל הצעיר" תיאר את שעריים ארבע שנים לאחר ייסודה: "עתה, כעבור שנים אחדות להתיישבותם פה, הוברר כבר לעין כל שהתימנים הם אנשי עבודה במלוא מובן המילה... שכונת התימנים ברחובות דומה לתלולית של נמלים. 51 בתים, הדומים יותר לתאים-תאים צרים, צפופים על שטח קטן של 66 דונם. ממספר 255 משפחות ששכונה זו מונה, 63 משפחות, 126 גברים, 125 נשים. 143 עובדים יום ביומו בכרמים. מקום חשוב תופסת בין העובדים התימנים האשה התימנית. מספר הנשים התימניות העובדות אצל אחרים ומכניסות כסף עולה בד בבד עם מספר הגברים. 72 גברים עובדים ו-71 נשים... היחס של ועד המושבה אל התימנים בתור ציבור אינו טוב, יען כי אין יחס כלל בעיני הוועד".
חסר רכיב