כניסת "השומר" לרחובות
בשנת 1911 החליטה האסיפה הכללית לקבל את תנאי "השומר" ולהעביר לידיו את השמירה, וב- 6 לנובמבר באותה שנה עברה השמירה לידי הארגון. בתנאי ההסכם נקבע, כי הארגון נוטל על עצמו את השמירה על המושבה, שדות המזרע והנטיעות, סה"כ על שטח של כ- 14,000 דונם . לשם כך יוקצו חמישה שומרים רוכבים, בעונת הפרי יתווספו שומר רוכב אחד ועשרה שומרים רגליים. המושבה תוכל להעמיד שומרים מטעמה במקום השומרים הרגליים, אולם אלה יועמדו להשגחת ארגון "השומר" ולאחריותו.
אחריות "השומר" היתה על גניבות חפצים, שדינם להיות בחוץ גם אם אינם נעולים, בעלי חיים וסחורות, רק אם נפרצו מנעולים, שערים, גדרות וקירות. כמו כן, ל"שומר" 'חוב מוסרי' לשמור על הפירות והירקות שבמגרשי המושבה ועל שכונת התימנים. הוקם ועד מעורב שפיקח על ענייני השמירה. הערכת הנזקים נעשתה ע"י שמאי מכל צד ושמאי שלישי, שנבחר ע"י השניים עצמם. בעליהן של אורוות ורפתות, שימצאו פתוחות אחרי השעה שמונה בערב, ייקנסו בחצי מג'ידי.
בכרמים ובמטעים אחריות "השומר" היא על התחומים הבאים: גניבות פרי, נזק לעצים ועליית עדרים על שטחי המזרע והמטע. בעונת הפרי יקפידו השומרים שבמקומות בהם ישנן דרכים, לא ילכו הפועלים בתוך המטעים. במקרה של החכרת שטחים לערבים, ועד המושבה מתחייב להעמיד שומר עברי על חשבון המחכיר. במקרה של תפיסת הגנב, יועבר זה לידי בעל השטח, והשומר פטור מאחריות לנזק שנגרם. סכומי הכסף שייגבו מהקנסות, ישמשו במידת הצורך לחיזוק השמירה, ואם לא, יחולקו שווה בשווה בין "השומר" לבין ועד המושבה. "השומר" יהיה רשאי לגרש מתחומי המושבה ערבי שנתפס בגניבה, ואם לא נתפס, תידרש הסכמת ועד המושבה לגירושו. תוקף ההסכם היה לשנה אחת מיום ט"ו חשון תרע"ב (06.11.1911) עד א' תשרי תרע"ג (12.09.1912). על ההסכם חתמו מטעם המושבה יהושע גולדפרב, אפרים צבי חרל"פ, משה סמילנסקי ואפרים זק"ש . מטעם "השומר" חתמו ישראל שוחט וישראל גלעדי. (1)
נוכחות "השומר" הורגשה במהרה- נוצרה תחושה, שסוף סוף "יש בעל בית". על ארבע גבעות, ניצבו בלילות ארבעה שומרים רוכבים. משם יכלו לפקח על הנעשה סביב , להגן על השומרים הרגלים ובשעת הצורך לחוש לעזרתם. בשעות החשיכה מנעו השומרים מהערבים לעבור במושבה. הגניבות פסקו כמעט לחלוטין , ואם אירעה גניבה עקבו השומרים אחרי עקבות הגנבים ותפסו אותם.(2)
במשך הזמן, השומרים הצטיידו בנשק חדש וטוב יותר. הם למדו מן הניסיון והפכו יעילים, מנעו גניבות רבות, ואם הצליחו הגנבים לבצור ענבים, נאלצו להשאיר את סלי הפרי ולנוס על נפשם. בכרמים שממזרח למושבה הובילו העקבות לרוב, לרמלה ולנענה. כדי להימנע מהריגה ומנקמת דם, שתבוא בעקבות ההריגה השתדלו השומרים לירות באוויר. לא אחת נעשתה פנייה לשלטונות התורכיים לדכא בכוח את פעילות הגנבים. באחת הפעמים, נשלח לסייע שוטר רכוב מזוין ברובה תורכי ישן ( ובו כדור אחד) ובאקדח בראוניינג פגום. כשנתקל בשודדים הוא בכלל לא ניסה לירות, אך התנפלו עליו ופצעו אותו. (3)
השומרים היו מעורים בחיי המושבה, הם נטלו חלק בכל החגיגות והאירועים. מעורבותם יצרה רוח חדשה במושבה, ובעקבותיהם הגיעו פועלים עבריים רבים. מיכל הלפרין הגיע גם הוא, הפך לשומר בכרמים והלהיב את הנוער בשירתו ובנאומיו. בתקופה זו פרח ארגון "השומר". מושבות נוספות העבירו את השמירה לידיו. בראשון לציון שם הייתה שמירה מעורבת, נרצח באכזריות השומר דוד סחרוב ע"י השומרים הערבים. הזעם וההתמרמרות, שנוצרו בעקבות הרצח , הניעו את ראשון לציון להעביר גם היא את השמירה לידי "השומר".
נראה שלא כל התושבים ברחובות קיבלו את מרות הוועד בנושא השמירה, והמשיכו להעסיק שומרים ערבים. ישראל גלעדי שלח מכתב לוועד המושבה, בו הזכיר כי על פי ההסכם, יקבל "השומר" את השמירה על כל המושבה, והוסיף כי לא כל בעלי הפרדסים מסרו את השמירה לידי "השומר" והמשיכו להעסיק שומרים ערבים. גלעדי ביקש מהוועד להכריח את בעלי הפרדסים, להעביר את השמירה לידי "השומר", ובכך להקל על הארגון לשמור על הרכוש. אולם נראה, שגם פנייה זו לא עזרה. ב-1912 התבקשו בעלי הפרדסים להכניס את השומרים הערבים עם אוהליהם, לתוך הפרדסים.
חילוקי דעות ומתיחות נוצרו בין אנשי המושבה לשומרים מסיבות שונות: טיב שמירה, נטילת פרי ללא רשות, איכר שבא לבקר בכרמו בשעות הלילה וגורש ע"י השומרים בטענה, שנהגו לפי 'כללי השמירה'. כמו כן, היו טענות על יחס משפיל לערבים שלא לצורך. במכתב תשובה לוועד המושבה מ-25.10.1912 כתב ישראל גלעדי בשם ה"שומר", כי הם מתחייבים שהשומרים לא ייקחו פרי לביתם, מלבד אלה שמשפחותיהם גרות במושבה. השומרים לא יתנו פירות לאורחים וימנעו מחילול שבת בפרהסיה. כן הביע הסכמה לכך, שבעיות הנוגעות לשומרים יפתרו בדיון בין נציגי שני הצדדים. מקרים אחרים, שאינם קשורים לשמירה ידון אותם הוועד לפי חוקי המושבה. בראש השומרים ברחובות עמד צבי בקר, אולם אי הצלחתו למנוע את החיכוכים עם ועד המושבה הביאו להחלפתו במנדל פורטוגלי בניסן תרע"ג (1913). (4)
" "חבריא טובה מאד, חושבים שהשמירה תהיה רצינית".... "לעת עתה שקט לאחר שלימדנו "דרך ארץ" ערבי שנהג שיירה של גמלים דרך המושבה בלילה חדלו הערבים לעבור דרכה בלילות" בעלי משפחות מבין השומרים גרים בדירות מיוחדות , והרווקים בבית מיוחד . לפי שעה אוכלים במלון משכורתם היא 60 פרנק לחודש מתוך זה משלמים 40 פרנק לחודש עבור אוכל. לפעמים השקט כל כך מרגיז שאני מצפה שיקרה דבר מה , שנצא בקרב"
במקביל לעבודתו בשמירה הוא עסק בפעילויות ציבוריות, השתתף באסיפה כללית של פועלי יהודה בפתח תקווה, שעסקה בין השאר במציאת עבודות לפועלים. בי"א בטבת הוא כותב לאשתו טובה:
".... אצלנו העבודה שקטה מאד, אין התנגשויות, לעת עתה הכל מתנהל בכבוד "במערוף" הערבים משתדלים שלא לבוא לידי חיכוחים אתנו. בכלל הם פוחדים מאתנו, מתפלאים על הנשק שלנו, על סוסותינו ומגזימים הרבה בדרכם...."
במכתב נוסף הוא כותב:
"השומרים שומעים עכשיו יותר בקולי, אני בוחר לי סגנים בעצמי " בהמשך הוא מציין שהעבודה מאוד קשה משום שחסרים חברים המסוגלים לשמירה, ואין מספיק נשק לשומרים . הוא נאלץ לנקוט בתחבולות כדי שלשומרים במשמרתם יהיה נשק. עוד הוא מציין כי אם "השומר" לא יקצה כסף לרכישת נשק הוא מטיל ספק אם יוכלו להמשיך בעבודתם".
במכתב אחר, הוא מספר על פציעתו של אחד השומרים, שבדרכו מרמלה התקיפוהו וירו בו מאחור, וכשנפל התנפלו עליו שני ערבים וגזלו ממנו את נשקו.
בתגובה הוא כותב:
"אנחנו ערכנו פזעה והחרבנו את המקשאות אשר על גבול רמלה אחד המתנפלים נתפס בו ביום, ואת השני לא אסרו עד היום. משום שיש לו צד בממשלה ... " . (5)
כעבור שנה הוארך ההסכם עם "השומר", והתשלום עבור השמירה הוגדל ל - 21,500 פרנק לשנה.
(1) קובץ "השומר",הוצאת ארכיון העבודה, תל אביב תרצ"ו; בכתב ההתקשרות ,סעיף א' נכתב כי יועמדו שבעה שומרים שנתיים שישמרו בלילה, ואילו בסעיף ט' צוין כי יועמדו חמישה פרשים, ובעונת הפרי יתווסף עוד פרש ועשרה רגלים.
[2] ההגנה, כניסת השומר לרחובות, עמ' 232
, [3] צבי נדב, זכרונותי ,קובץ "השומר" עמ' 465-464, הוצאת ארכיון העבודה, תל אביב, תרצ"ז
(4) ארכיון רחובות, ישראל גלעדי לועד המושבה, , תיק משפט זרנוגה , ארון 1ב, מיכל 12, 12-20 (אין תאריך); פנקס העתקות של ועד המושבה , ספר 5 עמ'44; 4653 ,25.10.1912 ;4956 N , א' 20-19 8.5.1913; תולדות ההגנה, עמ' 241
(5) קובץ "השומר", מכתבי מנדל פורטוגלי , הוצאת ארכיון העבודה , ת"א תרצ"ז
עוד על שמירה וביטחון בעשור השלישי - כאן
חקר וכתב - יהודה בן בסט