חג ההדר
ענף ההדרים היווה את היסוד העיקרי עליו התבססה כלכלת רחובות (החל משנות העשרים והלאה). רחובות הייתה למרכז הגדול ביותר לגידול ההדרים בארץ. שטח ההדרים השתרע על כ-15.000 דונם ויותר. שבעה בתי אריזה שהיוו את המרכז לאריזת ההדרים הגדול ביותר בארץ, נבנו סביב תחנת הרכבת של רחובות. יכולת האריזה שלהם בעונה הגיעה ל-3 מיליון וחצי תיבות. כ-1.200 פועלים ופועלות הועסקו בחודשי החורף באריזת התפוזים. האריזה העצמית הפרימיטיבית בתוך הפרדסים עד מהרה בוטלה כליל לטובת הקידמה בבתי האריזה המכניים. מתחנת הרכבת הובלו רוב תיבות ההדרים לנמלי הארץ. חלק קטן הועבר במשאיות לנמלי חיפה ותל-אביב יפו.
בשנת 1950 כאשר רחובות קיבלה מעמד של עיר, הוצמדו לה שני כינויים: "עיר המדע" (בזכות מכון וייצמן והפקולטה לחקלאות) ו"עיר ההדר" (בשל שטח הפרדסים, המרכז לאריזה ומשלוח, מוסדות מחקר ומפעלי התעשייה למוצרים מההדרים). בסמלה של רחובות מופיעים מיקרוסקופ, ספר ותפוזים.
מספר שנים לאחר קום המדינה החליטו המועצה לשיווק פרי הדר והקואופרטיבים לעיבוד פרדסים ולאריזת הפרי, כי בסיום עונת ההדרים (בחודש אפריל) יתקיימו חגיגות - בשל נתוניה נבחרה רחובות כמקום המתאים לעריכת החגיגות. גורמים שונים חברו לקיום החג -"חג ההדר": עיריית רחובות, המועצה לשיווק פרי הדר, משרד החקלאות וכנס החקלאים הבינלאומי. ברחובות הוקמה ועדה ובה נציגים של גופים שונים הקשורים בענף ההדרים, ומתוכם הורכבה ועדה מצומצמת לפעולה. ריכוז התוכניות והביצוע הוטלו על מנהל המחלקה לתרבות בעירייה.
היו שנים בהן נחוג החג במשך יום- יומיים, והיו שנים בהם הורחבה התוכנית למספר ימים.
לקראת החג קושטו רחובות העיר: ניטעו שדרות עצי חושחש ובין ענפי שדרות הפיקוס (רחוב יעקב) נתלו תפוזים ואשכוליות מלאכותיים.
מגדל תפוזים בחג ההדר
תלמידי בית הספר שותפו אף הם בחוויית החג. הם השתתפו בתהלוכה הססגונית שנושאה הוא "ההדרים", עבודות בתערוכות שתוארו כ-"חגיגה לעין", שהוצגו ב"גן המייסדים" או ב"יד לבנים". בבתי- הספר התעמקו בנושא, למדו שירים, כתבו חיבורים , ציירו ציורים ועבודות מלאכה פארו כל תערוכה ותהלוכה.
תהלוכת תלמידים בחג ההדר
בעיתון "דפי רחובות" משנת תשי"ט (1959) מתאר א' חזן את החגיגות שנחוגו במשך 6 ימים:" במטרה לשתף את ילדי רחובות בחוויית החג בדרכים שונות החלטנו להכריז חודש לפני החגיגות, על תחרות כתיבת חיבורים על הנושא:" פרי ההדר" או "רחובות עיר ההדרים". היענותם של התלמידים מכיתות ה', ו', ז, ו- 'ח' הייתה למעלה מהמשוער. נכתבו כ-2000 חיבורים. לאחר מיון נבחרו החיבורים המצטיינים". אחד החיבורים הזוכים היה של הילדה יונה פלס (היום יונה דורון). נערך חידון עם שמוליק רוזן על הנושא: "פרי הדר", בנוכחות כ-900 תלמידים מהכיתות הגבוהות של בתי הספר היסודיים.
שתי בימות בידור - האחת ברחבת העירייה ושנייה ב"גן המייסדים" הנעימו את הערב לאלפי המבקרים שנכחו סביב שתי הבימות.
באחד הבקרים התקיימה תהלוכה מפוארת של ילדי הכיתות הנמוכות. השתתפו בה כ-1,500 ילדים, אשר הציגו את נושא ההדרים על כל היבטיו. תהליכי עבודה, צמיחה, אריזה, יצוא בכל הדרכים, רשימת הארצות אליהן נשלחים התפוזים. 3 תזמורות ליוו את הצועדים: תזמורת בית ספר ממלכתי, תזמורת המשטרה ותזמורת מכבי האש רחובות. אולפני ההסרטה הרצליה הסריטו את התהלוכה, והסרט הוקרן ביומן החדשות. אחר הצהרים התקיימה תהלוכה גדולה של תלמידי הכיתות הגבוהות, איגודי הספורט "מכבי" וה"פועל", קיבוצי הסביבה: שילר, גבעת ברנר ונען, קבוצת שומרים רוכבים ונשיאם מר אברהם שפירא בראשם, מכוניות מקושטות יכין חקל, יכין חקל סניף רחובות, תנובה – רחובות, תנובה אקספורט , בית הנוער רחובות עם קבוצת מחוללים ופלוגת חיילים של היחידה המאומצת ע"י העיר.
מאות אורחים מהארץ ומחו"ל נכחו בקבלת הפנים שנערכה ע"י ראש העירייה ורעייתו באולם "סן-מרטין" אשר במכון וויצמן, לבאי הכנס החקלאי הבינלאומי.
שיאו של אותו יום הייתה חגיגת העם ב"יד וויצמן" - כ-5,000 איש נכחו בחגיגה. לאחר נאומים קצרים של ראש העירייה, שר החקלאות ומר אייזקסון (יו"ר התאחדות האיכרים) בוצעה תוכנית אמנותית מורחבת ומפוארת: הופיעה מקהלת הילדים העירונית בהדרכת הגב' טבצ'ניק, קבוצת המחול של האקדמיה למוסיקה בירושלים בהדרכת הגב' חסיה לוי- אגרון, להקת ענבל בהדרכת הגב' שרה לוי-תנאי שהופיעה ב"שירת דבורה", אהרון מסקין הופיע במונולוג מתוך "האדמה הזאת", ולסיום הקנטטה "עוד יבוא יום" של חנוך יעקבי לפי מילים מאת א.ד.גורדון בביצוע תזמורת "קול-ישראל" בניצוחו של א' קפלן וקבוצת המחול של האקדמיה.לחגיגות אילו היו הדים בכל הארץ והובעה המשאלה להמשיך ולחוג בנוסח זה את החג בשנים הבאות, כחג ענף ההדרים בארץ.
בשנת 1961 בחגיגות יובל ה-70 לרחובות מתאר מ' קואפמאן, סופר ה"צופה" ברחובות, את החגיגה – "כמרהיבת עין ורבת משתתפים". בתהלוכה שהתקיימה בשעות אחר הצהריים באווירת חג לאורך כ- 5 ק"מ השתתפו כ-3,000 מבוגרים ותלמידים, וצפו בה למעלה מ-10.000 איש. בחגיגה בא לידי ביטוי הנושא: "רחובות בימים ההם וכיום". הודגמו אנשי העליות, התעשייה, החקלאות והמדע. כמו כן, הופיעו אנשי "מגן- דוד" על מכונית מדגימים הגשת "עזרה ראשונה". הרבה מפעלי תעשייה הציגו מוצריהם . בשעות לפני הצהרים באותו יום הגיע לרחובות נשיא המדינה מר יצחק בן-צבי ונתקבל ע"י ראש העירייה מר כץ, הממונה על המחוז מר גרובניק וקצין המחוז מר זמוש. לאחר סיור בעיר וביקור ב"ישיבת הדרום" נתקבל הנשיא בבניין העירייה ע"י ראשוני רחובות ונכבדיה. ובסיום דברי הברכה הוקראה והוענקה לנשיא מגילת אזרחות כבוד.
באותה שנה הוענקו פרסים באולם ויקס שבמכון וייצמן למדענים על מחקרים בענף ההדרים: פרופ' רייכרד על מחקריו בהדברת וירוס ההדרים. צבי סבירסקי על הדברת עופרת החלודה וד"ר לטר על מחקרו בנושא הגנת הפרי מריקבון, החל מהקטיף ועד לשיווקו בחו"ל.
בחגיגות שנערכו בשנת תשכ"ד (1964) השתתף נשיא המדינה מר זלמן שזר שהוכתר בעצרת חגיגית שנערכה בכיכר יד ויצמן כאזרח כבוד של העיר רחובות.
דפי רחובות- ע. הררי
עיתון הצופה, עצרת סיום ברחובות בהשתתפות ד. בן גוריון , 12.4.1961
עיתון דבר, בחג ההדר הוכתר הנשיא אזרח כבוד של רחובות, 30.4.1964
רחובות עיר ההדר והמדע, איסוף חומר ישראלה קומפטון, הוצאת עיריית רחובות (1980)
דפי רחובות - חג ההדר (תשי"ט) א. חזן
דפי רחובות- רשמים מחג ההדר- ראובן גורדון (1959)