חסר רכיב

התאורה ברחובות

בסוף המאה התשע עשרה, עם הקמת המושבה (1890), הוארו בתיה של רחובות בעששיות- מנורות בעלות בית קיבול מזכוכית אותו מילאו בנפט. פתיל היה שקוע בקצהו האחד בנפט, ובקצהו השני הודלק ע"י גפרורים. מגן זכוכית הגן על האש מפני הרוח ולמען הבטיחות. בצד האחורי של העששית, היה מחובר בחבק ברזל לבית הקיבול לוח מתכת עגול ששימש כמחזיר אור-רפלקטור. בקצהו העליון היה מחובר מתלה לשעת הצורך.

בחדרים השונים העששיות הוצבו במקומות שונים - במטבח היו מנורות תלויות על הקיר, בחדר המגורים הוצבה מנורה אחת על השולחן ומנורה שנייה הייתה תלויה בחבל מן התקרה. קריבצ'נקו הפחח התקין למבקשים אהילים מפח למנורות.

במקום כינוס, אסיפה או חגיגה הואר האירוע בעששיות נפט הנתונים בכלוב זכוכית (לנטרן).

פנחס קפרא מספר על התאורה בבית-העם עם היווסדו: "שניים שלושה פנסים התלויים בתקרה שדלקו ע"י נפט. באמצעות סולם רעוע היינו מגיעים אליהם להדליקם. כיבוי הפנסים נעשה ע"י צינור ארוך ממתכת שהיינו נופחים בו עד שהאור כבה"... (מתוך: "מיני תימן ובשעריים").

ברחובות יעקב ויפו (הרצל)- הציבו עמודים, עליהם תלו פנסים, והשַמָש היה מדליקם מידי ערב. פנסים אילו לא היו בשימוש לאורך זמן.

הנפט הובא בארגזים מרוסיה ומרומניה, כשבכל ארגז היו שני פחים. לאחר שהארגזים רוקנו, הם שימשו כרהיטים, פחי הנפט שנתרוקנו שימשו לנשיאת מים, וכן הכינו מהם מקלחות ע"י עשיית חורים (או חירור הפח בצדו התחתון) בתחתית הפח, אהילים למנורות הנפט ואף כיריים.

בימי מלחמת העולם הראשונה אי אפשר היה להשיג נפט. הבתים הוארו בנרות ובפתיליות שמן, ולאחר שגם השמן אזל הייתה המושבה שרויה בלילות בחשכה.

בשנת 1929 חובר לחשמל הבית הראשון ברחובות. היה זה בית יעקב תבור ברחוב הרצל. בשנות ה-30 הוזל מחיר חיבור החשמל לבתים פרטיים בעקבות הפחתה במחיר ההשתתפות בהרחבת רשת החשמל.המועצה פנתה ב- 24.10.1930 לחברת חשמל בתל-אביב בבקשה להרחיב את רשת החשמל, תוך הבטחה שברגע שירחיבו את הרשת יקבעו גם פנסים חדשים להארת הרחובות. תאורת חשמל ברחובות הקלה על תושבי המושבה את ההליכה בשעות הלילה והגבירה את הרגשת הביטחון. בארכיון רחובות מצויות מספר בקשות מתושבים להתקנת תאורה ברחובם- המכתבים מתאריכים ומרחובות (מהמילה רחוב) שונים מעידים שלא כל הרחובות הוארו באותו הזמן וכך גם חיבור החשמל לבתים הפרטיים.

האחראי על רשת המאור החשמלי ברחובות מטעם המועצה המקומית היה מר יצחק גורביץ . בתוקף תפקידו זה סייר ברחובות בשעות הערב. תחילה עשה דרכו בעזרת אופניים ואחר רכב על אופנוע. בדק היכן "נשרף" פנס או חובל, ובשעות היום היה מחליף את הדרוש. על מנת להחליף את הנורות הוא היה צריך לטפס על עמודי החשמל לתאורה, שהיו עשויים מעץ. עליהם טיפס עם סנדלים מיוחדים- "מטפסים" המצוידים ב"ציפורני-ברזל" (את "המטפסים" רכש בחברת חשמל בתל אביב). בעזרת תנופה ברגלים היו "הציפורניים" נתפסות בעץ, וכך צעד אחר צעד הגיע לראש העמוד. לשמירה על הבטיחות היה נקשר בחגורה לעמוד.

תקלות ברשת החשמל שלעתים היו מעשה חבלה, טופלו ע"י חברת החשמל לארץ ישראל תל- אביב. במכתב שנשלח מתחנת הכוח בתל אביב ביום 3.10.1934 פונה חברת החשמל בתלונה למועצה המקומית על כי בזמן ההצגה של ה"מטאטא" באולם בית הפועלים נזרקו חוטי מתכת על חוטי רשת החשמל וגרמו להפרעה קשה בכל רשת המאור של המושבה. בדיקת החוטים שנזרקו אכן מראה כי הם הוכנו מראש..... כפי הנראה לא דובר על מקרה חד פעמי, ומכתבים נוספים מלמדים על זריקה מכוונת להשחית שקרתה גם פעמים נוספות.

מכתב אחר שנמצא בארכיון נשלח מחברת חשמל ב-יז' באדר ב' תרצ"ב (25.3.1932) למועצה המקומית, מעיד שזה מכבר משתמשים בחשמל גם לצורכי השקיה בפרדסים.

ברחובות, פתחה חברת חשמל משרד כבר ביוני 1932 (רק שנתיים אחרי יסודו של המשרד ברחובות, נחנכו יחידות הכוח הראשונות בתחנת רידינג בתל-אביב). המשרד ברחובות שכן בבית משפחת טוב, ברחוב גלוסקין, ומר טוב היה המנהל הראשון. המשרד הפך למשרד איזורי בשנת 1938, ושירת את כל דרום הארץ כולל עזה, באר-שבע, אשקלון ובית שמש.

הצעות לעיצוב פנסי הרחוב התקבלו במשרדי המועצה המקומית, למשל ב -1940 שלחה חברת א.א. קופל, מומחה למאור ותאורה חשמלית, הצעה מפורטת הכוללת שרטוטים

הצעה לפנס רחוב
הצעה לפנס רחוב

זקני רחובות זוכרים את עמוד החשמל הגדול שניצב עד לפני שנים ברחוב הרצל סמוך לפינת רחוב טלר. חלקו התחתון היה מצופה לוחות פח, שאחד מהם שימש כדלת נעולה במנעול. מסתבר שלא רבים ידעו שמאחורי לוחות הפח שימש עמוד החשמל ההיסטורי גם כמחסן הראשי של המשרד האזורי.

מקורות:
מסמכים-ארכיון רחובות
מיכל 56 תיק 3 א
מיכל 56 תיק 4 כולו (כולל מפות תאורה)
מיכל 13 תיק 13
מיכל 79 תיק 7
"רחובות בת 90 " - הוצאת עיריית רחובות
מיני תימן ובשעריים, פנחס קפרא
מידע- ארכיון חברת חשמל
עיתון חברת חשמל

חקרה וכתבה – לאה מאירי
חסר רכיב