חסר רכיב

מלון זלצר-"הוטל דה ונץ" (מלון הפשפשים)

בית זלצר, ברחוב מנוחה ונחלה 43, הינו הבית המשותף הראשון שנבנה במושבה. היוזמה לפרויקט היתה של דוד, בנם של יעקב ופייגה זלצר. ביתם של יעקב ופייגה נמצא כ- 30 מטרים דרומה מבית זה. ההורים היו אנשים חרוצים, הם בנו את ביתם במו ידיהם ועמלו רבות לפרנסת המשפחה, שכללה אותם ואת בניהם (בן ושתי בנות). למטבחה של האם פייגה יצא מוניטין בקרב העולים החדשים מאנשי העלייה השנייה שהגיעו לרחובות. לרבים היתה זו האכסניה הראשונה ומקום לארוחה חמה. בין אלו שמצאו במקום פינה חמה היו בן-ציון ישראלי (צ'רמונובסקי) שהתחתן עם הבת חיה זלצר, מאיר רוטברג ונח נפתולסקי. אהרון דוד גורדון אף הוא התגורר במקום זמן מה.

בספר "אנשי העלייה השנייה" מופיעה עדות של פועל שקיבל עבודה בפרדס מ' לוין, עידור בבורות סביב עצי-ההדר: "יצאתי מפגישה זו שמח וטוב לב....כל תקוותי וציונותי מתגשמים והולכים. ועכשיו עומדת שאלה לא פחות חשובה: מקום ללון איפה? קיבלתי הנחייה: ישנה במושבה משפחת איכרים בשם זלצר. הם היו קוצרים חציר בביצות של הסביבה מביאים את החציר למגרשם, עורמים אותו בערמה גבוהה, מאכל לפרות שלהם לעונת החורף. אבל בינתיים משמשות ערמות אילו כ"מלונות פאר" ומקומות דיור להרבה פועלים. שלא השיגו דירה וגם לעוברי אורח במושבה.... ללא כר למראשותי, ללא כסות לגופי, ללא כלי מיטה, אבל כאן לא הרגשתי בחסרונם. השתרעתי על החציר כשהכוכבים הפזורים ברקיע למעלה רומזים לי ומברכים אותי בברוך הבא" (מתוך: אנשי העלייה השנייה: פרקי זכרונות", כרך ג', עמוד 199).

עדות נוספת למלון זלצר כתב יוסף יודלביץ, איש העלייה השנייה:
"התקשרתי אל ערמת החציר שלי והנה כל בוקר מציצים וצצים מתוכה ראשים לעשרות, מתנערים בחופזה מהקש שדבק בהם, מתלבשים, מתרחצים, מכניסים את חפציהם לבית הזלצרים ואצים לעבודתם".

המשוררת רחל (שגרה בבית מעבר לכביש) כתבה בשנת תר"ץ - 1930 את השיר "על הגורן" שיר המתאר את חוויותיה בתקופת העלייה השנייה. שיר זה הקדישה לחיה זלצר (ישראלי)

מלון זלצר
                                                                                      המקור לתמונה
מקורות
אנשי העלייה השנייה: פרקי זכרונות", כרך ג', עמוד 199).
זכרונות ורשמים של איש העליה השניה, יוסף יודלביץ

חקרה וכתבה - לאה מאירי
חסר רכיב