חסר רכיב

ד"ר טוגנדרייך גבריאל (1910 - 1988)

טוגנדרייך גבריאל נולד בברלין בגרמניה, ב- 6 בדצמבר 1910. אביו יעקב היה רופא רנטגנולוג ואמו חנה מלכה (לבית אופנהיים) עקרת בית. גבריאל גדל בבית ציוני. אביו השתתף בקונגרס הציוני השני בבאזל, באוגוסט 1898, ונכח בטקס הנחת אבן הפינה להקמת בית החולים 'הדסה' בהר הצופים בירושלים, באוקטובר 1934.

גבריאל למד רפואה בברן שבשוויצריה בין השנים 1932 -1939 וסיים שם את התמחותו ברפואת אף-אוזן-גרון. אחותו של גבריאל גולדה אלקס למדה ביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ואחיו יוסף טוגנדרייך היה רופא רטנגנולוג ואונקולוג.

גבריאל, עלה ארצה בשנת 1939 יחד עם הוריו וכל בני המשפחה, וגר עמם בתל אביב. במרץ 1948, גויס לשירות הרפואי בבית חולים 'הדסה' בירושלים, והתנדב יחד עם רופאים אחרים לעבודה במשמרות בבית החולים 'משגב לדך' בעיר העתיקה.[1] בית החולים שירת את אוכלוסיית הרובע היהודי. עם פרוץ מלחמת העצמאות, במאי 1948, שירת גבריאל כרופא צבאי בגדוד השמיני והתשיעי של חטיבת 'הנגב', שלוחמיה הגיעו לכל מרחבי הנגב מאל-עריש דרך באר שבע, סדום, הר הנגב ואילת. כנראה, בעת שירותו בחטיבת 'הנגב' הכיר גבריאל את אן, מי שלימים תהיה אשתו. אן השתתפה בלחימה כאחות באחד מגדודי חטיבת 'עודד' בקרב על 'משמר הירדן' ומאוחר יותר הועברה לנגב ולקחה חלק במבצע 'יואב'.

לאחר שהמלחמה תמה התחתן גבריאל עם אן לבית מורדאנט. הם הגיעו לרחובות בשנת 1950. ברחובות פתח גבריאל מרפאה פרטית כרופא אף-אוזן-גרון. את המרפאה ניהל בדירתם השכורה, ששכנה בבית משפחת חרל"פ, ברחוב סוקולוב פינת רח' סמילנסקי.

בתחילת שנות החמישים, כשנפתחו שעריו של בית חולים קפלן ברחובות עבד גבריאל בבית החולים קפלן. בתחילת שנות השישים החל לעבוד, יום אחד בשבוע, בבית החולים 'ברזילי' באשקלון.

לדברי השכנים, הקפידו אן וגבריאל על שמירת כשרות וקיימו אורח חיים על פי המסורת היהודית. בדירתם שכנה ספרייה גדולה מאוצר "הארון הספרים היהודי" שקיבל גבריאל בירושה מאביו. גבריאל אהב לטייל ובמיוחד בירושלים, אותה אהב ולימים העשיר את עיסוקיו בתחביב כשיצר עבודות במלאכת הנגרות.[2]

גבריאל נפטר ב - 1988, והובאו לקבורה ברחובות. בני הזוג לא הותירו אחריהם צאצאים.

הערות שוליים ומקורות:
[1] ברוך הורוויץ, 'כל חייל חזית': השירות הרפואי הצבאי בארץ ישראל ובמדינת ישראל בתקופת מלחמת העצמאות 1947- 1949, תל אביב, משרד הביטחון, 2000, עמ' 71, ארכיון ציוני מרכזי S25/9212, ארכיון צה"ל 1741/50/64
[2] אחיינו של גבריאל- בני טוגנדרייך.

חקר וכתב - צביקה תדמור
חסר רכיב