חסר רכיב

סיפורה של שעריים - הקמתה של השכונה

רחובות היתה המושבה הראשונה בה התיישבו בני העלייה התימנית השנייה. 25 שנים אחרי העלייה הראשונה מתימן, בשנת תרס"ז (1907) יצאה שיירה גדולה ממחוזות צעדה וחיידאן (שבצפון תימן) ועלתה לארץ.
חברי הקבוצה כללו את משפחת חכם אברהם עפג'ין, משפחת דוד נדאף, משפחת שלום מזרחי (קולצא), האחים ישראל ואברהם מזרחי (עובדיה) ואמם חמאמה, משפחת אהרן בן שלום סחה, משפחת יעקב ושלום רוקבן, משפחת צדוק מדאר, סעיד כהן ובניו שלום ויחיא, משפחת מנחם עמראני ומשפחת דאוד סלימאן קפרי.

המועד המדויק של הגעת ראשוני התימנים לרחובות אינו ברור וישנן סתירות בין העדויות השונות (של העולים, של מנהיגי היישוב ומהדיווחים בעיתונות). כפי הנראה המשפחות הראשונות הגיעו לרחובות כבר בשנת תרס"ז (1907) . משפחות אלה עברו לאחר זמן קצר לירושלים. משפחה אחת מביניהם – משפחת מדהלה – חזרה לרחובות.
העולים הגיע ראשית ליפו (בה ישבה קהילה תימנית כבר מימי העלייה הראשונה) , והוזמנו לרחובות ע"י יהודה גורודיסקי ויוסף קליבנר. 9 משפחות היו הראשונות לקבל את ההזמנה ועברו לרחובות. כשנה מאוחר יותר הגיעה קבוצה נוספת של 24 משפחות, שהתייעצו עם חברי הקבוצה הראשונה שהמליצה על החיים במושבה.

ועל כך מספר משה סמילנסקי בספרו: ".. ושם ביפו, ראה עזריהו יום אחד על שפת הים עולים מסוג חדש, תימנים קרועים ובלויים אבל מדברים עברית תנ"כית ושוחי עבודה חקלאית, לא כדוגמת התימנים הירושלמיים החוזרים על הפתחים. עזריהו הודיע לחבריו ברחובות ואלו הזמינו את התימנים אליהם ולא התחרטו.." רחבות – ששים שנות חייה, תר"ן-תש"י, עמ' 63-62. (יוסף עזריהו שימש כמורה במושבה רחובות, ועבר ליפו).

השנים הראשונות היו קשות לעולים –הן מבחינת השפה והן מבחינת ההסתגלות לעבודה החקלאית. בנוסף לכך היו כמובן קשיים במערכות היחסים מול האיכרים ומול הפועלים הערבים.

קושי מרכזי אחר היה בנושא הדיור: בתחילה שוכנו 7 משפחות בבית הוועד, והיתר במחסנים ובאורוות של האיכרים, אולם עם בוא הקיץ לא היו מקומות אלה ראויים, והם הקימו לעמם כ – 15 סוכות אקליפטוס במרכז המושבה.

ב- 1909 (תרס"ט) קנה אפרים זק"ש חלקה של 100 דונם אדמה, מאחורי רח' עזרא, שהיתה בבעלות יעקב ברוידא. חלקה זו חולקה למגרשים בני דונם (דונם למשפחה) שנמכרו במחיר נמוך ובתשלומים. על חלקות אלה הוקמו בשלב הראשון (ע"י התימנים עצמם) שלושה בתים דו משפחתיים, עשויים לבני חומר, קירות הבתים עבים ועקומים, והחלונות קטנים וקבועים עמוק בקיר (בתים אלה נמצאים ברח' מנשה קפרא). 3 בתים נוספים שהוקמו על חלקות אלה נבנו מאבני כורכר מלוכדות ב"דבש"(חומר מעורב בסיד ובתבן): כך הוקם המושב החקלאי התימני הראשון בא"י. מושב זה נקרא ע"י זקני התימנים "שעריים" –שם שניתן על פי דיוואן (ספר שירים) של שלום שבזי: "נראה בני ציון שהם קרויים עם בבליים, יבנה וצפורי והשעריים וירושלמיים, ובני טבריה יעלו תחילה, כי הם סגולה".

בשלב מאוחר יותר נרכשה בהשפעת הרב קוק חלקה נוספת שנקראה "שומרי תורה", ושוב חולקה לחלקות בנות דונם כל אחת. כך ניתן לכל תימני רחובות דונם אדמה – כשהמשמעות היא שכל משפחה משקיעה ועוסקת בבניית ביתה (מטבח, רפת, לול וכו').

בשנת תרע"א (1911) נערך ע"י ועד המושבה מפקד לאוכלוסייה התימנית במושבה. את המפקד ערך דוד בן שלום קפרא שהיה מנכבדי העדה. המפקד בדק מספר מצומצם של נתונים: מצב משפחתי, גיל, מין, מקום המגורים ומקום הלידה. הנתונים הדמוגרפייים שעולים ממפקד זה מעניינים, למשל:
בשנת 1911 ישבו ברחובות 42 משפחות תימניות – סה"כ 165 נפשות (76 גברים ו- 89 נשים).
העלייה היתה ברובה צעירה, ומתרכזת בגילאיים של בין 10 ל- 40 שנה (מתוך 165 נפשות סה"כ 105 בטווח המוזכר). גם נושא הדיור נבדק : רק 16 משפחות גרו בשכונה, בבית משלהן, והיתר בחצרות האיכרים, בשתי רפתות הוועד וביקב.

דף מתוך מחברת רישום התושבים התימנים - 1911 - נכתב ע"י בן דויד קפרא
מחברת רישום התושבים התימנים



בשנת תרע"ב (1911-12) , לאחר שליחותו של שמואל יבניאלי מטעם המשרד הארץ ישראלי לתימן, עלו קבוצות של יהודי תימן משרעב לחוף חיפה. מאחר שבאותו זמן היה צורך בפועלים בצפון הארץ הועברו רבים מהם למושבות בצפון (כשהם מקבלים עזרה מהמשרד הא"י): כנרת, יבנאל, מנחמיה וחדרה. עם זאת, חלקם הגיעו גם למושבות במרכז: רחובות, ראשון לציון וגדרה. בראש הקבוצה שהגיעה לרחובות עמד הרב יוסף משולם.
בשנת 1914 היו במושבה כמאה בתי אב – 320 נפש – של יוצאי תימן (שהיוו כ – 40% מכלל אוכלוסיית המושבה , וכ – 20% מכלל עולי תימן בשנות העלייה השנייה).

בשנת תרע"ד (1913) קנתה קק"ל אדמה בשעריים ובנתה צריפים. עליית התימנים המשיכה ואיתה צמיחתה והתרחבותה של השכונה - חלקות נוספות נרכשו גם ע"י התימנים עצמם ועשרות צריפים הוקמו ע"י מוסדות היישוב. שעריים הפכה לשכונת התימנים הגדולה בארץ.

מ – 1922 נכנסה שעריים למעשה לתחום שיפוטה של רחובות, אם כי באופן רשמי בוצע הסיפוח רק ב- 1944.
חסר רכיב