חסר רכיב

צבי-הירש קליינר (קליינרט)

צבי קליינר היה אדמוני תוסס, חביב על כולם, בעל נפש פיוטית ובעל קול ערב, שתרם רבות לחיי התרבות של רחובות הצעירה.

הוא נולד באוקראינה בשנת 1864, וקיבל חינוך דתי מסורתי. בגיל 13 השיאוהו הוריו, אך בגיל 14 "נחטף" לצבא, מאחר שהיה נער מפותח פיזית, ויכול היה לשמש תחליף לבני "גבירים" יהודים. הוא הצליח להימלט מחוטפיו והגיע לעיירה בוהופול, שם אספה אותו רחל הירשנזון והסתירה אותו בביתה עד יעבור זעם. כעבור שבע שנים לחצו עליו הוריו לשוב לביתם ולאשתו. לאחר שנתיים, תקופה שבה נולד בנו בכורו משה, התגרש מאשתו, לקח איתו את בנו ושב לבית הירשנזון על מנת לשאת לאישה את בתם גיטל, שבה התאהב בעת שהותו שם.

בשנת תר"ן, בהיותו בן 26, עלה צבי ארצה כבא כוחו של חותנו משה הירשנזון. בשם משפחת חותנו נתן ידו למייסדי רחובות ורכש נחלת אדמה לכל המשפחה – 30 איש – שעלתה ארצה שנה מאוחר יותר.הוא נמנה עם 16 מייסדי רחובות הראשונים שערכו את האסיפה המייסדת בי"ט בכסלו תרנ"א, ונמנה אף עם שבעת חברי הוועד הראשון ברחובות שהניח את היסוד להנהלה עצמית במושבה.

צבי עבד בארץ כמודד אדמה וכפועל בניין. היה בין בוני ארבעת הבתים הראשונים ברחובות וצריף העץ ההיסטורי, שנקרא "שאלאש" והיה הבניין הציבורי הראשון במושבה. היה גם מנהל מטבח הפועלים וממנהיגי הסתדרות הפועלים ה"עשרות". ה"שאלאש" שימש כמרכז קהילתי, בתפקידים רבים: מטבח פועלים, בית כנסת, "חדר", ביקור חולים, הכנסת אורחים ועוד. מידי ערב התכנסו בו הפועלים לסעוד את לבם, ולאחר הסעודה הפך למקום ללימוד תורה. הערב הסתיים בשירה נלהבת ובריקודים שנמשכו כמעט עד עלות השחר. המנצח על השירה היה צבי קליינר, שניחן בקול טנור ערב. הוא ניהל את השירה בציבור וגם שר פרקי חזנות וקטעי אופרות. השיר האהוב ביותר שאותו היה שר תמיד סולו היה "ציון תמתי".

צבי ארגן את המקהלות הראשונות ואת ההצגות הראשונות בישוב, ופעל לא רק ברחובות, אלא גם במושבות אחרות, בנווה צדק וביפו. בשנת 1895 בחול המועד פסח, העלה את ההצגה "זרובבל", הכשיר שחקנים וזמרים והעלה את ההצגות "שולמית" ו"המכשפה" של גולדפאדן בנווה צדק.

ב-1898 כאשר בנימין זאב הרצל הגיע לביקור במושבה נמנה צבי עם 16 צעירי המושבה שקיבלו את פניו רכובים על סוסים, ביחד עם משה סמילנסקי, ברלה הנפח ועוד, ובראשם אליעזר מרגולין.

בכתבין ציין הרצל כי הופעת פרשי רחובות היתה החוויה המרשימה ביותר שלו בארץ ישראל. "לפי אמצעיהם של עניים אלה היתה זו קבלת פנים מלכותית" (מבחר כתבי הרצל, כרך תשיעי).

לאחר מות אשתו גיטל נשא לאישה פסנתרנית צעירה בשם רחל יודילביץ. כאשר מצבו הכלכלי הורע נסע לאמריקה בתקווה לעשות מעט כסף ולשוב ארצה. עסק שם בחזנות וממנה התפרנס בקושי.

צבי קליינר נפטר בשנת תש"ט.
חסר רכיב