נחמיה קנטרוביץ'

בנם של סימה וניסן קנטרוביץ', ממייסדי רחובות.

נולד ב- 1889, בראשון לציון. בגיל שלוש עבר עם הוריו לרחובות. נחמיה ואחיו למדו ברחובות (חינוך דתי) ועבדו בכרמים ובמשק העזר. מאוחר יותר למד נחמיה ב"מקווה ישראל" - בית הספר החקלאי. השתתף יחד עם אביו וארבעת אחיו, בהגנה על רחובות, היה צלף מעולה ואיש אמיץ.

בזמן מלחמת העולם הראשונה, עזב את הארץ כדי לא להתגייס לצבא התורכי. באותו זמן,שימש אביו, ניסן קנטרוביץ' , כמוכתר המושבה. התורכים, חיפשו במושבות את המרגלים אנשי ניל"י, וכן עריקים מהצבא, שהתפרסם בתנאיו הגרועים והאכזריים. היות שניסן קנטרוביץ' לא הסכים להלשין על אנשי ניל"י, הוא נשלח למאסר ע"י התורכים לכלא בדמשק, יחד עם מוכתרים נוספים. בזמן זה, ברח נחמיה ברגל למצרים, יחד עם בני מושבה נוספים.

ארבע שנים ישב במצרים, ובשל מומחיותו הרבה בחקלאות נבחר להיות הגנן של גן העיר בקהיר. כעבור ארבע שנים הפליג לאוסטרליה יחד עם יהודים נוספים, וחי בה כשש שנים. הוא התפרנס למחייתו כגנן של גן העיר מלבורן, וכג'וקי (רוכב) במרוצי סוסים. לאחר הפצרות מרובות מהוריו, חזר לבסוף לארץ ישראל, והוא בן 35.

בארץ נשא לאשה את נעמי ניפלוטניק (אלבנאי). הזוג התגורר ברחובות, ונולדו להם חמישה ילדים: יצחק, מתילדה, יהודית, גאולה ויורם. מתילדה נפטרה ממחלה בגיל שנתיים. נחמיה התפרנס מגידול פרות וסוסים, כרם ענבים, פרדס וכמודד אדמה. היה מומחה בהרכבות הדרים וגפנים. בזמן מאורעות 1936 (תרצ"ו), היה יוצא מדי ערב לשמירה על המושבה, ברכבו על סוס.

סניף בית"ר הראשון ברחובות, הוקם בביתו, ברחוב יעקב פינת הרצל. לפני קום המדינה, התגייס לאצ"ל, והיה מפקד השמירה בבסיס האצ"ל ברחובות,

למרות גילו המתקדם. היה לו קול נעים (ואולי לשם המשפחה יש קשר - קנטר - פירושו זמר), והיה קורא מידי בוקר בבית הכנסת לפני התיבה.

היה מסור למשפחתו ולמולדתו.

נפטר בשנת 1972.