ביום קיץ, יום חום (שיר)

ביום קיץ, יום חום, עת השמש מִמְרום
הרקיע תלַהֵּט כתנור היום,
עת יבקש הלב פינת שקט לַחלֹם -
לי יש גן, ובגן תחת אוג כֶּבֶד צל,
הרחק הרחק מעיר ומִמְתִים, נֶחבא תל,
כולו עטוף ירקרק, כולו אומר סוד אל -
ובהתענג וברוֹך, שם במחבוא הלז,
נמתיק יחדָו בדמי צהריים הרז,
שיופיע לשנינו מקרן הפז,
ובלֵיל חורף, ליל קור, עת מחשכים ושחור
ישוּפוּךָ בחוץ, הולך סובב הקור,
ובבשרך כי יתקע מאכלותיו הכפור -
ביתי קטן ודל בלי מכלולים ופאר,
אך הוא חם, מלא אור ופתוח לגר,
על האח בוער אש, על השֻלחן הנר -
ובהשמע מילל סופת ליל קול כָּאוֹב,
זכור נזכור ענות רש גווע ברחוב,
ולחצתיך אל לב, רעי, אחי הטוב -
אך בבוא תור הסתָו, בימי סגריר ועב,
עמום שומם היקום, רפש הולך ורב,
דלף טורד על גג, עש בקרב לבב -
בשממון הזה אחפוץ בדד היות,
ובהתעטף הלב ובהיותו למסוס
אל תראני עין זר, זר לא יבין את זאת -
וערירי אחרישה ביגוני