משאת נפשי (שיר)
מלים: צבי מרדכי מאנה, לחן: עממי
עד לִקצוֹת שמים,
זיו חכלילי הוצק שמה
תאוה לעיניים.
עלה בל יתעורר,
על ראש גבנון בדד, דומָם
יושב לו המשורר.
הס, קול משק כנף,
רוח צח על פני עבר
יגע גם כל ענף.
זַכָּת גֵו כסוֹלת,
שם במחוגה הלאה, מעלה
תחצה ים תכלת.
לי, גם לי תולֵעָה,
או כאדם לו רק חופשי
אשב או אצאה.
שם שר, מת הלוי,
שם על שדמות בר ופרי
חיש יחשך כאבי
רוחי לך הומיה,
אויר ארצך חיי נפש
מרפא גם לגְוִיָה.
יעיר בי הגיון,
מחזות נֹעַם, מחזות קֹדֶש
אראה בחזיון.
על תקווֹתָי כלוּ,
ימים טובים, חיי שקט
נגדי עוד יצהלו.
הודך מי ישמיע,
תִקְוַת אנוש כי תָבוֹאָה
יום אל יום יביע.
רוחי לך הומיה
לוּ גם את גם אני יחדָו
שבים כבר לתחיה