חסר רכיב

מרים בת אברהם

נולדה בתימן, מחוז שרעב, עלתה לארץ ב-1912

מוצא משפחתה של מרים הוא מאחד המחוזות הגדולים בתימן – מחוז שרעב. היא התייתמה מהוריה בהיותה כבת שנתיים, והועברה לחסות דודה, אחי אביה. הדוד ומשפחתו עלו לארץ עוד לפני מלחמת העולם הראשונה ומרים באה יחד אתם. הם הגיעו לרחובות במסגרת "העלייה השנייה" של יהודי תימן, מאחר שברחובות כבר התגוררו תימנים שעלו לארץ עוד ב-1882.

בבוא הקבוצה הזאת של העולים לרחובות, לא היה להם לאן ללכת, והם סודרו בחצרות ובמתבנים, ברפתות ובמחסנים של האיכרים, כי שכונת שעריים עדיין לא הוקמה באותן שנים.

מרים מספרת: "הכניסו אותנו לאיזה צריף רעוע שרוחבו ואורכו לא היו יותר מארבעה על ארבעה מטר, ללא רצפה, רק אדמה מרוחה בחמר... כשהייתי בת שש כבר עבדתי עבודת פרך בלישת הבצק לפיתות לכל בני המשפחה, בהכנסת הפיתות לטבון באמצעות המרדה שהיה כמעט כמשקלי, ושלא לדבר על הטבון שהייתי נכווית בו בעת שאפיתי את כל הפיתות."

על ההזנחה וחוסר התעניינות מצדו של הדוד, מספרת רנה סמילנסקי, בתו של משה סמילנסקי:
"מרים הייתה מקבלת מכות רצח, רוב הזמן הייתה רעבה ללחם, שלא לדבר על יתר הצרכים שמרים נזקקה להם, כגון תשומת לב, ניקיון, לבוש ועוד... היא הייתה בורחת בלי סוף ולא חשוב לאן... באחת הבריחות היא הגיעה למשפחת מיניקוב... שהאכילה אותה וגם דאגה במידת מה ללבושה... גם אסתר ס. לקחה אותה תחת חסותה, עד שנסעה לגרמניה...".

באחת מבריחותיה ממכותיו של הדוד, נקלעה מרים לתל אביב לבית משפחת יבין ושהתה שם במשך חצי שנה, אלא שגב' יבין סברה שיש למצוא למרים סידור קבע בבית יתומים, ומרים הועברה למוסד בתל אביב, שעבר אחר כך לירושלים.

משם החלה מרים להתגלגל לבתים שונים ולמקומות שונים עד שהגיעה לכפר גלעדי, כתוצאה מהיכרותה המקרית עם מניה שוחט. לאחר אסיפת חברים סוערת, הוחלט בקיבוץ לאפשר לה להישאר, והיא שובצה בעבודה בגן הירק. כעבור שנתיים של עבודה בתחום, מרים עברה ללמוד בנהלל, כדי ללמוד ולהגיע להישגים בגן הירק. בהמשך הרבתה מרים לעסוק בפעילות ציבורית וביטחונית, כשהשתתפה בקליטת העולים הבלתי לגאליים מסוריה.

מרים נישאה לאליהו, יליד רוסיה, שהגיע לכפר גלעדי מאפיקים, לאחר שקבוצתו נאלצה לעזוב, בהיותה מזוהה עם פועלי ציון שמאל, פלג מנוגד למפא"י ההיסטורית.

אספה וסיכמה - גב' לאה תלמי
חסר רכיב