חסר רכיב

הקמת היקב ברחובות

בשנת 1900 העביר הברון רוטשילד את השליטה בניהול יקביו לידי חברת יק"א. חלק מאיכרי רחובות לא ויתרו על הרעיון להקים יקב לעצמם, ובשנת 1901 יצאה משלחת של איכרים לוועידה של "חובבי ציון" באודסה. נציגי רחובות ביקשו הלוואה להקמת שני יקבים קטנים, אך התוכנית לא יצאה לפועל.

אהרון אייזנברג, שעמד בראש ועד המושבה, שלח בשנת 1903, מכתב אל זאב גלוסקין, שעמד בראש "מנוחה ונחלה" והיה ממקימי חברת "כרמל". במכתב כתב אייזנברג שיש להקים יקב במושבה. ההצעה גררה ויכוחים בין אלה שתמכו בהצעה להקים יקב עצמאי, לבין אלה שהתנגדו לכך. באמצע 1904 נחתם זיכרון דברים בין זאב גלוסקין לאהרון אייזנברג, שנפגשו בקושטא: חברת "כרמל" תלווה 10,000 רובל לבניין יקב ברחובות.

באותו זמן התארגנו מספר כורמים מקומיים, ייסדו "אגודת כורמים" מקומית והתחילו להפיק יין באופן עצמאי. תחילה הפיקו את היין במרתף במושבה, ואחרי שקיבלו הלוואה מ"אנגלו פלשתין קומפני", חצבו יקב קטן בקצה המושבה בדרך ליפו. משה פדואה מצעירי המושבה, היה היינן. בתחילה האירה ההצלחה פנים לחברי האגודה ויינם נמכר במצרים, אך במהרה הגלגל התהפך. בשנת 1905 הוקמה "אגודת הכורמים המאוחדת" של המושבות רחובות, פתח-תקווה, נס-ציונה, גדרה וראשון-לציון. חברי האגודה המקומית הצטרפו לאגודה המאוחדת.מטרתה של האגודה המאוחדת היתה לעבד את היבול הגולמי במרתפי ראשון-לציון.

בשנת 1907 נוסדה ברחובות הגת המבוקשת. את היין עשו ביקב המקומי ולאחר התסיסה העבירו את חביות היין לראשון-לציון. בשנת 1923 נבנו ביקב בריכות להחזקת היין.

היקב, שהיה סמל לשאיפת בני רחובות לעצמאות כלכלית, לא פעל זמן רב. רוב איכרי רחובות העדיפו לעקור את כרמיהם ולשתול פרדסים במקומם. לאחר שכרמי הגפנים נעקרו ולא היה עוד צורך בגת, הוקם במקום (1939) בית החרושת הראשון בארץ למוצרי פרי הדר – "יפאורה".

בתקופת המאבק בבריטים היה במקום מפעל מחתרתי של "ההגנה" להכנת חומרי נפץ ולהבראת כדורים.

לאחר שבית החרושת "יפאורה" עבר לאזור התעשייה, עבר השטח לחברת בנייה שהחלה להרוס את המבנה, והודות להתערבות החברה להגנת הטבע שוקם חלק מהמבנה.
חסר רכיב