חסר רכיב

משה סמילנסקי

משה סמילנסקי נולד בשנת 1874 באוקראינה. בהיותו נער בן 16 עלה לארץ. מן היום הראשון לרדתו מן האנייה ועד היום בו הובא למנוחתו האחרונה באדמת רחובות אשר אהב – הייתה כל שעה מחייו קודש להקמת הריסות הארץ ולבניינה בחמר וברוח. בראשון לציון החל, המשיך בחדרה,התיישב ברחובות, ולבו, עיניו ומוחו חלשו על כל נקודת התיישבות קטנה כגדולה, רחוקה כקרובה, פרטית או שיתופית.

כל הוותיקים זכו להכיר את משה סמילנסקי – האיכר, הפרדסן, העוסק בצרכי הציבור באמונה, העיתונאי, הסופר, החייל, איש ההגנה, נשיא התאחדות האיכרים, חבר מועצת ההדרים, גואל אדמת הנגב ועוד ועוד. משה סמילנסקי היה המנהיג בה' הידיעה של הציבור החקלאי הוותיק. את מאמריו בכל עיתון שהוא ויהא תוכנם אשר יהיה, קראו בעונג אוהדים ומתנגדים ואת דבריו שתו בצמא.

מאמצים רבים השקיע משה סמילנסקי בגאולת קרקע. במלאת לו 75 שנים שלחו אליו ראשי הקק"ל מכתב ברכה, ובו נאמר: "ידעת את האמת הגדולה, כי היסוד הנאמן ביותר להגשמת הציונות הוא: שיבה אל החקלאות ועבודת האדמה. והגעת לידי הכרת האמת השנייה, כי קודם כל ומעל הכל יש להחזיר את אדמת האבות לבנים הבונים, לחלוצים העמלים למען החייאת שממות האדמה והחייאת שממות האומה גם יחד. מכאן נאמנותך לרעיון אהבת האדמה וגאולת האדמה. ואת הרעיון הזה התאמצת להפיץ בכל חלקי היישוב העברי בארץ ובקרב אחינו בתפוצות הגולה.

על אהבתו של סמילנסקי לאדמה ולעבודת האדמה מעידים דבריו של יצחק רוקח, ממנהיגי הפרדסנים בארץ: "אספר בזה מעשה ששמעתי בבאר, שקדחו בזמנו בבאר- שבע וסמילנסקי פעל אז ברכישת קרקעות בנגב. באו וסיפרו לסמילנסקי כי בקידוח הבאר נתקלו בשכבה מבשרת נפט. שמע סמילנסקי והורה לסתום את הקידוח ולשוב לקדוח בקצה אחר של האדמה. הדבר נודע לנציב העליון ווקופ, אשר קיים קשרי ידידות עם משה סמילנסקי והוא שאל אותו: "מה זה עלה על דעתך, לסתום באר המבשרת נפט, אשר ממנו מתעשרים? " השיב סמילנסקי: "אין אנו אצים כאן להתעשר אלא לפתח חקלאות במקום שממה".

משה סמילנסקי הרבה לשוטט בארץ ולא הייתה כמעט נקודת יישוב חדשה שלא ביקר בה. באחד ממסעותיו הגיע לקיבוץ אשדות יעקב שבעמק הירדן. דבריו של יעקב שור, חבר אותו קיבוץ, מעידים על סמילנסקי חובב העצים ועל ההערכה שרכשו לו אנשי ההתיישבות העובדת יעקב שור, הגנן של הקיבוץ, נטע בכניסה למשק נטע בכניסה למשק שדרת זיתים שאורכה כחצי ק"מ. והוא כותב: "כאשר ביקר במשקנו, בשנת 1942, משה סמילנסקי ז"ל ועבר בשדרת הזיתים- עמד תוהה ומשתומם: "האמנם עצים אלה הם רק בני שבע שנים? והרי הם נראים כבני 25! "היתה לנו זאת אחת המחמאות הגדולות שזכיתי להן בכל שנות עבודתי כגנן. משה סמילנסקי - החקלאי בהא הידיעה, הסופר, שדבריו בשטח זה נשמעים ונערצים על כל חקלאי – רואה כך את פרי עמלי! "

משה סמילנסקי היה סופר פורה וברוך כשרון. ספרים רבים כתב ובהם: פרקים בתולדות היישוב,זיכרונות, סיפורים על בני ערב, "משפחת האדמה"- הספר בו הציב יד ושם לדמוית בוני היישוב, סיפורים לילדים ועוד ועוד.

בעת זקנה פרש מתפקידיו הציבוריים. כאשר נשאל אם יחזור להנהגה השיב : "מוטב שתניחו לי לכתוב סיפורים לילדי הארץ החביבים" ואכן כתב.

נכתב ע"י ישראלה קומפטון (ז"ל), יקירת העיר רחובות ומתעדת תולדותיה.
חסר רכיב