השומר הצעיר - ההתחלה
ציבור הפועלים ברחובות, אשר עלה ברובו מארצות אירופה השונות הכיר, היה בעל רקע וגדל בתנועות נוער חופשיות (שאינן קשורות לשלטונות) בארצות מוצאו.
בחודש אפריל 1927 יזמו פועלי רחובות הקמת תנועת נוער ברחובות. אחד היוזמים להקמתו של גדוד "הצופים" היה יצחק נשר אשר היה מורה להתעמלות.[1] ראשיתו של ה"קן" היה תחת עץ תאנה בקצה הצפוני של רחוב "מנוחה ונחלה" כ – 150 מטר מבית העם. שמונה חודשים לאחר שה"קן" החל לפעול במגרש הפתוח ובבתי החברים, בתאריך 27.12.1927, פנתה מועצת הגדוד בבקשה למועצה המקומית לסיוע בקבלת מגרש מתאים ולהקמת צריף ל"קן", אך המועצה המקומית ענתה שאין להם מגרשים פנויים לצורך זה. [2]
לאחר זמן הצטרף גדוד "הצופים" ברחובות ללגיון "הצופים" בירושלים. מועצת גדוד צופי רחובות החליטה לקיים קשרים עם תושבי הסביבה כגון בני המושבה עקרון (מזכרת בתיה) וקבעו אף מפקד ופעילות באמצע הדרך בין עקרון לרחובות. נראה כי מאמצים אלה לא נשאו פרי ולאחר מספר ניסיונות הם הופסקו.[3]
במלאת שנתיים לקיומו של גדוד "הצופים", פנתה מועצת הגדוד למר שמואל טולקובסקי, בנה של בעלת המגרש, וביקשה את רשותו להקמת "צריף ללא יסודות" על המגרש. לאחר חתימה על חוזה בין שלמה קמינסקי בשם גדוד "הצופים" לבין צבי רוגוביץ (הבעלים של מגרש "התאנה") בחודש יוני 1929 על סך 1 ל"י, זכה ה"קן" ומוקם עבורו צריף על מגרש "התאנה" ונערכת במקום חגיגה לכבוד כך.[4] בשנת 1933, ככל הנראה, הועבר הצריף ל"מגרשי לבקוביץ", ובשנת 1943 הועבר הצריף לרחוב בנימין ליד הפרדס של פורר. נראה כי כבר בימים ההם הונחה התשתית לקבוצות הכדוריד הידועות מרחובות (מכבי והפועל) בשנות ה – 70 וה- 80 של המאה העשרים. בחודש ינואר 1929 פנה מזכיר גדוד "הצופים" ל"מכבי יהודה" ומבקש את רשותו להשתמש במגרשם לקיום משחק כדוריד נגד קבוצת "הפועל", בשבת הקרובה- "למשך שעה אחת, משעה שתים עד שלוש אחר הצהרים".
במהלך שנת 1929 החלה התקרבות בין גדוד "הצופים" ברחובות לתנועת "השומר הצעיר". מזכירות הגדוד פנתה ל"שומר הצעיר" בוורשה וחתמה על מנוי לעיתונים שיצאו שם: "השומר הצעיר", "המצפה" ו"מושבות הקיץ". בסוף שנת 1929 הגיע קיבוץ של "השומר הצעיר" לנס-ציונה והוא החל לשלוח מדריכים לרחובות. המפגשים היו בחורשה ליד תחנת הרכבת ושם קוימו "הפעולות" מידי שבת. קבוצה זו בקן הרחובותי אשר בגרה, לא היתה בשלה "להגשמה", כלומר להצטרף לקיבוץ של "השומר הצעיר", התפרקה והתפזרה.
בחודש מאי 1930, במלאת 3 שנים לפעילות גדוד "הצופים" נערכה סקירה של המצב בגדוד. הקבוצה הבוגרת כללה: 6 חניכים הלומדים בבתי ספר תיכוניים, 3 חניכים עובדים בחקלאות כשכירים, 2 חניכים עובדים בעבודה משרדית- סה"כ 11 חניכים. מעורבות בית הספר בפעילות החניכים בשכבה הצעירה היתה גדולה. בחוזר של מנהל בית הספר העממי מחודש דצמבר 1930 למועצת גדוד "הצופים" הוא מפרט מי יכול להצטרף לפעילות בתנועת נוער: גיל החניך יהיה 12 שנים ומעלה- תלמיד כיתה ו' ומעלה. תלמידים צעירים יותר שהתקבלו לתנועה יוצאו לאלתר מהתנועה. כל קבלת תלמיד לתנועה מחייבת התייעצות מוקדמת עם הנהלת ביה"ס. כל תלמיד המעוניין להתקבל לאחת התנועות חייב להביא לביה"ס את הסכמת הוריו בכתב. במענה למכתבו של מנהל בית הספר, שלח מזכיר גדוד "הצופים" מכתב ובו רשימה של 12 תלמידים שהוריהם שלחו את הסכמתם לכניסת ילדיהם לגדוד "הצופים", ומציין עוד כי הוריו של יזהר סמילנסקי עדיין לא העבירו את חתימתם כנראה "משכחה או מרשלנות סתם".[5]
החניכים בקן נהגו לדון בכל נושא שהיה קשור במי מחבריהם ואפילו בנושאים האישיים ביותר. באחד המקרים היה נער שמשפחתו החליטה לחזור לפולין בעקבות ירושה שעמדה לרשותה. חברי הקבוצה דנו בנושא והודיעו לחבר כי עליו להישאר בארץ למרות רצון משפחתו וכך הווה. לימים נודע לנער כי כל בני משפחתו נספו בשואה. [8]
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
[1]"יבולים ליובלות", וכן מכתבי ארכיון.
[2]פניה נוספת נעשתה בתאריך 11/3/1928 ונענתה בשלילה.
[3]מכתבי ארכיון א' שבטתרפ"ח(23/1/1928)/
[4] החוזה הוארך מידי שנה עד 12/1932.
[5] בתאריך 5/5/1930 יצא מכתב מטעם גדוד "הצופים" ברחובות להוריו של יזהר סמילנסקי כי בנם יזהר מוצא מהגדוד משני טעמים: א) היותו חבר להסתדרות "המכבי". ב) התנהגותו הבלתי הגונה בהחלט בתור צופה בגדודנו.
[6] קיבוץ "פלנטי" התגבש בשנת 1930 בוורשה. בשנת 1932 עלו חבריו ארצה והתיישבו בגבעת הקיבוצים (לשעבר גבעת האהבה) ברחובות והיה מקור למדריכים בקן "השומר הצעיר". בשנת 1934- חברי הקיבוץ עברו לעמק זבולון, לרמת-יוחנן. בשנת 1940- היו חילופי אוכלוסין בין המשקים בית-אלפא ורמת-יוחנן.
[7] תנועת הנוער הציוני, פולין, ביאליסטוק, התארגנו בשנת 1933 להכשרה בשם קיבוץ "לשחרור", עלו לארץ ושהו עד שנת 1941 בגבעת הקיבוצים ברחובות ומשם עלו על הקרקע והקימו יחד עם קיבוץ "מצפה השרון" מרעננה את קיבוץ רמת השופט.
[8] ראיון עם אהרון קרומר.