עשור ראשון 1900-1890 - ביטחון והגנה

בתחילת דרכה של המושבה פעל רק שומר לילה אחד קבוע, אליו הצטרפו בתורנות שומרים מבין האיכרים: בקיץ - שומר נוסף אחד, ובחורף שני שומרים. על הגבעה ליד בית דונדיקוב הקימו צריף בו יכלו השומרים למצוא מחסה מהגשם . ליד הצריף הותקן פעמון שאיפשר לשומרים להזעיק את האיכרים לעזרה (1).

ועד המושבה החליט כי דמי השמירה יחושבו על פי גודל חלקת האדמה של כל איכר, בנוסף לסכום קבוע לכל בעל בית (2). כמה חודשים מאוחר יותר החליט הוועד כי כל דרי המושבה, גם מי שאין לו אדמה, ישמור חצי לילה. מי שלא יוכל לשמור, ימנה במקומו אחד מעובדיו, ואם אין לו שכיר ימנה 'איש נאמן אחר'. השומרים נתבקשו גם לצלצל בלילה בכל שעה בפעמון כדי להודיע על השעה (3). כשגברו ההצקות והגניבות של אנשי סטריה תגברה המושבה את השמירה.

ביוני 1892 מונה לשומר המושבה דוד פרידמאן (פרידמן), שמילא את התפקיד עד דצמבר אותה השנה (4) .

באפריל 1900, קיבלו על עצמם שני שומרים ערבים - אברהים ופעסאל (כנראה פייסל), את השמירה על המושבה וכרמיה. נחתם עמם הסכם בן 5 סעיפים. שניהם התחייבו לשכור שומר נוסף על חשבונם שישמור על שכונת עזרא, והבתים הרחוקים מהמושבה על דרך עקרון, כמו כן, יהיה להם סוס לשמירת הכרמים , הוצאות המספוא יהיו על חשבון שניהם. השומרים התחייבו לשלם את הנזקים שיגרמו לרכוש המושבה, כאשר הסכום יתחלק בין שניהם שווה בשווה.

הם התחייבו לשמור באמונה, ולהסתובב במושבה. קנסות יוטלו על הנתפסים ישנים בשמירה, בפעם הראשונה הקנס יהיה חצי מג'די (לירה טורקית), בפעם השנייה 3 מג'ידי, ואם ייתפס ישן בפעם השלישית או יתבטל מעבודתו- הוועד יהיה רשאי לפטר אותו, לשכור שומר אחר במקומו ולגבות את הקנס מאברהים פאסעל (5).

(5) שם, תיק משפט זרנוגה,הסכם עם שומרים ערבים כ' ניסן תר"ס , ארון 1ב, מיכל 12, 12-20.

חקר וכתב - יהודה בן בסט