יהושע גולדפרב

יהושע גולדפרב נולד במזריץ', פלך שדלץ, פולין, בשנת תרכ"ז (1867) לאביו ר' משה, תלמיד-חכם, חובב-ציון מובהק, ממיסדי "אגודת מזריץ'" שיסדה את המושבה יסוד המעלה. ובעל בית-חרושת לשמן, ולאמו שרה חנה לבית שחור.
למד ב"חדר" ובישיבה והשתלם באופן פרטי בהשכלה כללית ובשפות רוסית, פולנית וגרמנית, ובן 16 כבר החל בפעולות מסחריות וארגוניות כאדם מבוגר ועצמאי. נסע למוסקבה ועסק ביצוא ביצים, עורות וגפרורים לחו"ל ובהפצת תוצרת בית-החרושת של אביו ברחבי רוסיה.

נשא לאשה את מלכה לבית ריינשרייבר מווארשה. התישב במזריץ' ופתח שם בנק עם שותפו מינץ בשם "בנק שינץ ושות'", וכשהתפתחו עסקי הבנק עד כדי פתיחת סניף בעיר-הפלך שדלץ עבר לעיר זו והיה מנהל הסניף.

פעל למען ציון והיה מראשי הפעילים במזריץ' ואח"כ בשדלץ. היה חבר אגודת "בני משה", עזר לזאב גלוסקין ביסוד חברת "כרמל" להפצת יינות ארץ-ישראל בפולין וברוסיה, וכן השתתף ביסוד החברה "אחיאסף" להוצאת ספרים עבריים בווארשה. השתתף ביסוד החברה "מנוחה ונחלה" שיסדה את המושבה רחובות וקנה לו באמצעות החברה מאה דונם קרקע ברחובות ונטע לו כרם.

ביקר בארץ כתייר, ובשובו חיסל חלק מעסקיו, ובשנת תרס"ט (1909) עלה ארצה, בנה לו בית ברחובות והתיישב בו. פעל לצרכי הציבור ואף נבחר לוועד המושבה. קנה את בית זליג רבינוביץ בתל-אביב, והתיישב בה. ייסד יחד עם שלמה ברסקי, י"ל אבוהב ועו"ד אהרן מאני מירושלים את החברה "קדמת הארץ" לרכישת קרקעות ליד הערים, לחלקן ולמכרן למגרשי-בניין. חברה זו רכשה את מגרשי בנק אפ"ק בדרומה של ת"א ואת הקרקעות של פארק בודראני ותל נורדוי.

כאשר פרצה מלחמת-העולם הראשונה הפסיד את הונו בבנק שבפולין, וכאן התמסר לפעולות פיננסיות לעזור בהקלת המשבר הכלכלי, צורף ל"ועד המלוה" בנשיאותו של מרדכי בן הלל הכהן למתן עזרה קונסטרוקטיבית לאנשי מסחר ומלאכה, ומסר בלי תשלום לרשות ועד זה את המשרד של החברה "קדמת הארץ". בעת הגירוש הכללי מיפו ותל-אביב באביב תרע"ז (1917) עבר לביתו ברחובות.

אחרי כיבוש דרום הארץ, חזר לתל-אביב והיה מיוזמיו ומיסדיו של הבנק "קופת עם" (ביחד עם ה"ה מוריץ ליטוינסקי, יששכר בר-דרורא, בן-ציון ברסלר, יוסף ליפשיץ ופולישוק). באסיפה המייסדת (ח' סיון תרע"ח) נבחר ליו"ר הוועד הזמני, וכשנתקבל לאחר תשעה חודשים של עיכובים והפרעות שלטוניות הרשיון לבנק מאת הממשלה הצבאית נתמנה למנהלו הראשון ושקד על התפתחותו, עד שהיה צורך לפתוח סניף בירושלים.

פרסם מאמרים בשאלות הכורמים ב"האור" (תר"ע) ושורת מאמרים כלכליים בשם "אתן למען תתן" ב"החרות" (תרע"ד).

בגלל מחלת אבני מרה היה נוסע בכל שנה לקארלס-באד (בצ'כיה). משפרצה המלחמה לא יכול להמשיך בנסיעותיו שמטרתן היתה מרפא. בריאותו נתערערה משנה לשנה. ביום כ"ב תמוז תר"פ נפטר בירושלים.

הקדיש בצוואתו את ביתו ברחובות ועשרה דונמים קרקע לבית-חולים בשביל המושבה, אך עניין אשפוז חולי המושבה סודר באופן אחר ועל אדמת עזבון זה הוקם בית ספר (היום בית ספר שריד).

מקור:
אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, דוד תדהר