עצי נוי בימיה הראשונים של המושבה
עם הקמת המושבה השקיעו המתיישבים מכספם בנטיעת עצי פרי לפרנסה - שקדים, עצי הדר וגפנים. למחייתם הקימו ליד הבתים משקים חקלאיים וגינות ירק. לשיפור הנוף נותרו אמצעים דלים ביותר, אך גם בתנאים אלו ניתנה הדעת על הנוי, ועצים נשתלו בחזיתות הבתים עוד בטרם נסללו הרחובות. על פי החלטת הוועד (כמצוין ב"ספר הברית") נצטוו התושבים להרחיק בתיהם לפחות ששה מטרים מחזית הרחוב כדי להשאיר מקום לעצי נוי ולערוגות פרחים.
עצי האקליפטוס והתות היו ראשוני עצי הנוי במושבה.
האקליפטוס - עץ גדול, ירוק עד, שגובהו יכול להגיע עד 30 מטר, שייך למשפחת ההדסים ומוצאו מאוסטרליה. בפי הערבים כונה בשם "סג'רת אל יהוד" כלומר - "עץ היהודים".
זרעי האקליפטוסים הראשונים הובאו לארץ מצפון אפריקה (ויש הסוברים מטסמניה) למקווה ישראל על ידי אנשי הברון בסוף המאה התשע עשרה. ברחובות ניטעו העצים לצדי הרחובות, בחצרות בתים ובחורשות. רחוב הרצל לכל אורכו היה נטוע עצי אקליפטוס. היום אפשר לראות שרידים לכך ליד הפקולטה לחקלאות משני צדי הכביש עד לתחנת הרכבת. מספר עצים נשארו גם ברחוב הרצל פינת ויצמן ליד בית הקפה ("פינתי" לשעבר), ושני עצים ברחוב עזרא 10 מעידים על מקום ביתו של נחמני.
חורשת אקליפטוסים גדולה הייתה שייכת למשפחת מקוב - מחצר ביתם ברחוב יעקב, ובהמשך ברחוב אחד העם עד לרחוב ויצמן. בזמנו היה זה ה"יער" של המושבה. במקום זה ערכו חתונות לזוגות שלא הייתה להם נחלה וחצר במושבה. חתונה ידועה ומפורסמת שנערכה במקום הייתה של זוגות מחברי ה"שומר" ביניהם טובה ומנדל פורטוגלי וצפורה ואלכסנדר זייד.
עץ אקליפטוס מפורסם שניטע בימיה הראשונים של רחובות היה בחזית בית ועד המושבה. הוא ניטע ע"י אהרון אייזנברג עם הולדת בנו עובד. כאשר הופצצה רחובות בימי מלחמת השחרור נפגע בית המועצה ואיתו העץ. צלקת בגזע העץ היא עדות לפגיעה (את העץ ניתן לראות גם היום ברחוב יעקב מס' 3).
האקליפטוס ברחוב יעקב מס' 3 (דצמבר 2013)
צילום: שי מאירי
עצי אקליפטוס נוספים היו ברחוב יעקב 21, בבית אייזנברג, ובחצר סמילנסקי-דונדיקוב, אך העץ בהא הידיעה, היה העץ המפורסם בחצרו של משה סמילנסקי, ברחוב יעקב 27. העץ ניטע בסוף החצר, כיום רח' שי פינת רח' חווה לוצקי. מספרת צלה אביבי נכדתו של משה סמילנסקי: "היה זה העץ הכי גבוה במושבה. ראו אותו מכל מקום, סבא חלם שהוא וכל נכדיו יקיפו את גזעו. במלחמת העולם הראשונה כרתו עצים לתדלוק רכבות (פחמים), על מנת שלא יכרתו עץ זה נתן סבא שוחד תכשיט יקר". הסופר ס. יזהר בסיפורו "הצניחה מן הצמרת" תיאר את העץ: "עץ גיבור ועצום היה הלה. גבוה מחציו ומעלה מעל כל עץ..... אני תמיד הייתי בטוח שאין גבוה מהאקליפטוס שבחצר ה"דוד משה". אדם לא היה בעולם שיוכל להקיף הקיפו... גם מעם ארבעה, חמישה מבוגרים ייבצר להקיפו בחיבוק". ומוסיף יזהר "היה עמוק - סמל לשורשיות, גבוה - סמל למרומים, מוצק - סמל ליציבות. כל הסמלים האלו תחת עץ אחד, שיום אחד כרתו....
בחצר בית ספר סמילנסקי עדיין נטועים האקליפטוסים מתחילת המאה העשרים.
התות הוא עץ נשיר, בעל נוף רחב, עליו משמשים מזון לטוואי המשי. מוצאו של העץ מסין, והוא שייך למשפחת התותים.
התותים הגיעו לארץ כפי הנראה על ידי הערבים. הם ניטעו במושבה בשני הרחובות הראשונים, בשנת 1891. הנטיעה והטיפול בעצים נכללו בהוצאות הכלליות שכל תושב במושבה חייב בהן. כמו כן ניטעו עצי תות בחצרות. נופם שימש לצל וכסככות לקילוף שקדים. בעליהם השתמשו כמזון לפרות, מענפיהם הכינו אופנים לעגלות, והפרי- שימש לאכילה. רובם של עצי התות לא שרדו.
האזדרכת הוא עץ נוי נשיר. שייך למשפחת האזדרכתיים. מוצא האזדרכת או בשמה הקודם "זנזוליה", מדרום מערב אסיה, הודו-סין.
ברחובות התאזרח העץ כנראה בזכותו של לוין אפשטיין. ילדי המושבה אהבו לקטוף את כדורי הפרי על מנת לזרקם זה על זה. עץ איזדרכת מפורסם ש"שימש" את הילדים בחגים נמצא בחצר "בית הכנסת הגדול". עצים אילו אינם חזקים ולא עמדו במבחן השנים.
הקזוארינה שייכת למשפחת הקזואריניים ,מוצאה מאוסטרליה, והיא עץ נוי וייעור.
תפוצתו של העץ ברחובות מיוחסת למר מרדכי מקוב מראשוני המתיישבים, שנהג לתחום את האדמות שהיו בבעלותו בעץ זה. שרידים לעצים אילו אפשר לראות ברחוב אחד העם (אלה ניטעו ע"י מוטל בן בתיה מקוב), ובכניסה לבית ספר סמילנסקי.
דקל וושינגטוניה- עץ נוי ירוק, תמיר (יכול להגיע עד 30 מטר), עץ שדרות מובהק, בעל עלים גדולים בצורת מניפה המתרכזים בראש. שייך למשפחת הדקליים, מוצאו ממערב אריזונה ודרום קליפורניה.
השתילים הראשונים הובאו לעתלית ע"י הבוטנאי אהרון אהרונסון בסוף המאה ה-19.
תושבי המושבה נהגו לטעת בכניסה לחצר ובחזית הבית שני עצי וושינגטוניה או שני ברושים - מעין "שומרי ראש" להדגשת הפרטיות. הייתה זו תעודת כבוד לבית שאליו הובילה שדרת עצי וושינגטוניה. כניסה כזאת הובילה לביתו של אפרים זק"ש, ברחוב מנוחה ונחלה. מעט צפונה משם, ברחוב סירני, עומדים 6 עצי דקל וושינגטוניה גבוהים, זכר לכניסה לבית הרבייטר - בית דו קומתי שבנה בפרדסו. מלבד הבית היה במקום בית אריזה, בית באר, רפתות ולולים. בשנים 1949- 1972 הושכרו המבנים למוסד "טמפלהוף" - מוסד דתי פרטי שנועד בעיקר לילדים חסרי בית, ושהיה בפיקוח עליית הנוער ומשרד הסעד.
ושינגטוניות בית אפרים זקס (כיום בית מילר) (דצמבר 2013)
צילום: שי מאירי
פיקוס
הפיקוס שייך למשפחת התותיים, מוצאו מאסיה הטרופית, הוא עץ ירוק עד בעל נוף כדורי, מצמיח שורשי אוויר. לא אחת שורשי האוויר מגיעים עד הקרקע, מתעבים ותומכים בעץ.
ב"גן העיר"- "גן המייסדים" ליד השוק העירוני, במקום בו עבר הוואדי שחצה את המושבה, ניטעה שדרת פיקוסים. בראשית ניטעו במקום עצי אקליפטוס, והמקום שימש מקום התכנסות לעדר המושבה עם צאתו למרעה ובשובו , וכן "גן הירק" של המושבה. כאשר הוחלט על גן נוי, החליף האגרונום סוי ממקווה-ישראל את עצי האקליפטוסים בפיקוסים, אלה ניטעו ע"י ילדי המושבה בט"ו בשבט תרצ"ו, 1936.
שדרת פיקוסים מרשימה, הקיימת עד היום, ניטעה בכניסה הצפונית ל"מכון ויצמן" (מול הפקולטה לחקלאות). הנטיעה החלה ליד השער בשנת 1931, ביוזמתו של יצחק וולקני. והוארכה עד מכון זיו עם הקמתו. לאחר מותו של ד"ר מרכוס בנימין בלוך, המנהל האדמיניסטרטיבי הראשון של מכון זיו ומכון ויצמן, הוקדשה השדרה לזכרו.
שדרות בלוך במכון וויצמן -פיקוסים (דצמבר 2013)
צילום: שי מאירי
הברוש
הברוש, עץ מחטני עמיד, ירוק עד ממשפחת הברושיים. עליו דמויי קשקשים, גזע העץ זקוף, והוא יכול להגיע לגובה של 20 מטר.
העץ ניטע בחזיתות הבתים או כשדרה מפרידה בין חלקות. יש וניטע כשומר מפני הרוחות. שורות צפופות בשולי הפרדסים האטו את עוצמת הרוח ומנעו פגיעה בעצי ההדר.
שיטת הנילוס - עץ ממשפחת השיטים, מוצאו במקסיקו וממרכז אמריקה, והוא אינו נפוץ בארץ. כפי הנראה הגיע כ"נוסע סמוי" (זרע או תרמיל), אולי נזרק מחלון הרכבת, אחד הזרעים נקלט, נבט וצמח ליד מסילת הרכבת בקרבת גבעת הקיבוצים. בזמן פיתוח מסילת הרכבת רחובות- רמלה, היה חשש שהעץ יפגע, על מנת שלא להזיק לעץ הוא הועתק לגבעת הקיבוצים. בזמן ההעברה נפגעה קשות מערכת השורשים. שנים רבות השקיע עודד יפה מרפא צמחים מגבעת ברנר בשיקום העץ.
שיטת הנילוס בגבעת הקיבוצים (דצמבר 2013)
צילום: שי מאירי
שני עצים מרשימים ובולטים ניטעו ב-1951 בבית הנשיא חיים ויצמן.
באחת הישיבות של הוועדה הוחלט לסדר משתלה במגרש המועצה על מנת שיהיו עצים לנטיעה, ושתילי פרחים שיחולקו לבעלי הבתים לסידור הגינות. מימון עבודות הנטיעה נכללו בהוצאות הכלליות של המועצה המקומית.
ממשתתפי ישיבות הוועדה: אייזנברג, גורודיסקי יהודה, חסקלברג, דיאמנט, זיידין, מוקסי, יעקוב אהרונוביץ ומשה זילברבוים - הגנן הראשי של המועצה (משה זילברבויים - סיים לימודי אגרונום באודיסה. תכנן את הצמחייה ברחוב מנוחה ונחלה. נכדת אחיו, בת- שבע ברזנר, זוכרת את קופסת הצבעים שהייתה לסבא משה, קופסה בה השתמש לתכנון הצמחייה בגנים ובגינות).
החברה להגנת הטבע- סניף רחובות יוסף אפל - המחלקה לגננות
90 שנה לרחובות-ליקוט וכתיבה ישראלה קומפטון עמ' 141
"כך זה היה" – פרקים בתולדות רחובות- עיריית רחובות
דוחות וועדת שיפור- ארכיון רחובות מיכל 68 תיק 1
עצים בוגרים בישראל – סקר. ישראל גלאון
גן צמחי התנ"ך והמושבה רחובות כתב וערך חזי אביבי 2008