בית חולים מרכזי למושבות יהודה

"חובה לגשת לפעולה תכופה בקשר עם מצב ההוספיטליזציה של המושבות. ביה"ח העירוני תל אביב במשך שנים רבות שירת באמונה את בני המושבות.... לצערנו הולך ומשתנה היחס של העירייה לבני המושבות...". כך פותח ד"ר כצנלסון, מנהל קופת חולים עממית למושבות, את מכתבו ליו"ר המועצה ברחובות בינואר 1935. והוא ממשיך וכותב:

"בשעה קשה זו פונה קופ"ח עממית למושבות... בקריאה לגשת לפעולה מיידית לשם הקמת בתי חולים מחוזיים. האחד במחוז הדרום והאחד במחוז השרון... הכרחי שהמושבות תגשנה לפעולה בעניין הקמת ביה"ח. מכיוון שגם עד כה סירב ביה"ח העירוני לקבל חולים מסוגים שונים ידוע לכם יפה מצב הקשה של היולדות, החולים הזקוקים לניתוחים, החולים במחלות מדבקות, כשהם נזקקים לביה"ח. לא מעטים הם המקרים שחולים צריכים לטלטל עצמם לבי"ח בחיפה או בירושלים מתוך תקווה להשיג מיטה בבתי חולים עירוניים או ציבוריים בעיר אחרת. ומתוך חוסר יכולת לשלם לבתי חולים פרטיים לפי תעריף מופרז שלהם..". הוא מוסיף וכותב: "נציג הממשלה בדעה שחובתן של המושבות להקים להן מוסדות רפואיים עצמיים... והנהלת בי"ח העירוני בת"א מאיימת בהפסקת קבלת חולים מהמושבות...". ד"ר כצנלסון מסיים את מכתבו בהזמנת ראשי המועצות לפגישה כדי לדון במצב.

לאחר מספר ימים, בפגישה במשרדו, בה משתתפים ראשי המושבות: רחובות, ראשון לציון, נס ציונה, עקרון, באר יעקב, גדרה ושעריים, פותח הד"ר כצנלסון את הישיבה בהצגת המסגרת התקציבית הדרושה לפתיחתו של בית חולים עם 40 מיטות, שבנייתו תעלה 10,000 לא"י ומפרט מהיכן יבואו המקורות הכספיים.

יהודה גורודיסקי , יו"ר המועצה המקומית רחובות, פתח את הדיון וציין כי ב- 1 באפריל 1935 המועצות המקומיות תצטרכנה להכפיל את השתתפותן בהחזקת ביה"ח העירוני של תל אביב ומה-1 באפריל 1936 ייסגר עבורן ביה"ח. לכן, נחוצה בנייתו של בית חולים למושבות הדרום, ויש לגשת לכך מיד, לגייס את האמצעים ולעבד את התכנית. בתום הפגישה הוחלט על הקמת ועדה שתדון בעניין.

בסוף ינואר 1935, שולח ד"ר כצנלסון ליו"ר המועצה המקומית רחובות תזכיר שכותרתו: "חשאי בהחלט", מפגישה שקיים עם הקולונל הרון וד"ר הרקנס מנהלי מחלקת הבריאות של ממשלת א"י. לדבריו ציין בפניהם כי השתתפות הממשלה בהחזקת בתי חולים עירוניים בעזה, בשכם וביפו היא 50%, וראוי שלא תבטל את ההחלטה להשתתף בהקמת בי"ח של הסתדרות העובדים ביהודה.

"נתתי לקולונל הרון הסבר.... על מצב ההוספיטליזציה בדרום יהודה ובשרון. הקולונל הצהיר שהשתתפות הממשלה בבי"ח עירוני ת"א היא 5,000 לא"י, והיא ניתנה רק עבור תושבי תל אביב...סיפרתי לו כי שליש מהמיטות תפוסות ע"י המושבות, וביניהם חולים קשים מאוד, והקולונל ענה כי המושבות צריכות לדאוג לעצמן". הממשלה מביטה בעין יפה על בתי חולים כפריים, אך לא היה מוכן לומר בכמה יעזרו. ברצונו לדעת כמה יתנו המועצות המקומיות.

"בשאלת ההחזקה- אמרתי שהמועצות תשתתפנה ברבע מהתקציב והשאר מעזרת הממשלה והחולים. הקולונל לא העיר על כך דבר. הוסכם לבסוף, ששני מקומות באים לפי שעה בחשבון: בפתח תקווה 50-40 מיטות וברחובות 30 מיטות". ד"ר כצנלסון מסיים את תזכירו: "נקבעה ישיבה בהשתתפות קצין רפואה מחוז יפו בעוד שלשה שבועות".

כעבור שלושה שבועות, בפגישה בה נכחו נציגי מועצות הדרום, קצין רפואה של מחוז יפו ונציגי קופות החולים הועלו שתי שאלות: האם בית החולים יהיה מוניציפאלי או של קופת חולים עממית. מה הם מקורות הכספיים להקמתו והחזקתו.

דווח בישיבה כי מחלקת הבריאות מעריכה שבניין בי"ח ל- 30 מיטות כולל קרקע וציוד יעלה 14,000 לא"י, והחזקתו השנתית 3,500 לא"י. בי"ח ישמש חולים במחלות פנימיות וכירורגיות במטרה להקל על הצפיפות בביה"ח העירוני בתל אביב ועל מושבות הדרום להיות בלתי תלויות בו. החולים במחלות מדבקות יתקבלו בביה"ח ביפו, והממשלה תדאג לכך.

ניתנה הערכת התקציב לבניית בי"ח על דעת נציגי המושבות והרכב המחלקות ומספר המיטות שיהיו בביה"ח. סוכם כי עותק מהסיכום ישלח למושל ויבקשו פגישה עמו.

בישיבת המועצה, בפברואר 1935, מדווח היו"ר למשתתפים אודות ההצעה להקים בי"ח מרכזי ברחובות ומציין כי מקום מתאים לכך, הוא מגרש מוריסון: "אנו מנהלים מו"מ על רכישת המגרש והבית, ביקרנו היום בבניין ומתברר שכבר כרגע אפשר להשתמש בבניין (כמובן אחרי תיקונים)", פירט את הסכומים הכרוכים בכך, ומהיכן יבואו.

בפגישה עם ישראל רוקח, סגן ראש עיריית תל אביב, בחודש מרס 1935, הוברר שביה"ח העירוני "הדסה" בתל אביב יישאר פתוח גם לעתיד, לחולים הזקוקים לניתוחים ובדיקות מסובכות, אולם ביה"ח ייסגר באופן מוחלט בפני יולדות מבנות המושבות.

בפגישה עם סגן מושל מחוז הדרום, בחודש מרס 1935, הציע להקים בי"ח מרכזי ולא שני בתי חולים קטנים.

כעבור שנה, במאי 1936 התקיים דיון במועצה בעניין - "הרחבת בנייני בית הספר". אחרי ויכוחים אשר בהם השתתפו רוב חברי המועצה הוחלט, בין השאר, כי המועצה תפדה את בית גולדפרב לשם הקמת בנייני בית הספר עליו, ותתחייב בפני האפוטרופסים להקים בית חולים במקום אחר, אשר יישא עליו שם גולדפרב בהתאם לצוואתו.

בנובמבר 1936, מוסר יו"ר המועצה, יהודה גורודיסקי: "כי עניין בי"ח מרכזי מחוזי ברחובות מתקדם לידי גמר, וכי קבוצת הרופאים מוכנה לתת בהלוואה סכום של 7,500 לא"י, והם מחכים להודעת הממשלה על השתתפותה היא. בימים הקרובים נקרא לישיבת ב"כ המושבות כדי להחליט על המקום המתאים. יש למועצה כמה הצעות לכך".