חסר רכיב

יונה (חמאמי) קפרא – ההרוג הראשון בחובות

היהודי הראשון שנהרג ברחובות היה יונה (חמאמי) קפרא, יהודי תימני משעריים. הוא נרצח בדרך לרחובות בערב ראש השנה התר"ע (כ"ח אלול  - 2.10.1910), מספר מאות מטרים מדרום למושבה בראס-דוראן.

חמאמי היה בנם של נכלה וחיים קפרא. הוא נולד בעיירה אלקפר שבצפון תימן.
נכלה, אמו של חמאמי, נורתה בעת עימות מזוין בין שבטים יריבים בחיידאן שבצפון תימן.
המשפחה עלתה ארצה בשנת 1909, דרך נמל עדן. את מסעם לעדן עשו ברגל על בהמות משא. מעדן הפליגו בספינה דרך תעלת סואץ לפורט – סעיד ומשם ליפו.

ברחובות לא היתה לחמאמי לאורך זמן עבודה קבועה, הוא היה שומר כרמים לעת מצוא, עוזר לנגר ושולייה לסנדלר, עוזר לפחח ועוד מלאכות מזדמנות.  בשלב מסוים, הפך לעוזרו של הנפח אריה לייב חצקלביץ' במסגרייתו, שברחוב מנוחה ונחלה של ימינו. הם בנו אופנים לעגלות.

יומיים לפני ראש השנה תר"ע ביקש חמאמי ממעבידו שישלם לו את שכר עבודתו. הנפח, שלא היה בידו סכום הכסף לתשלום, הציע לחמאמי ללכת ולגבות חוב מאחד האיכרים במושבה הסמוכה גדרה, ומהסכום שיגבה, יבוא שכרו. אחר הצהרים הדרים קפרא ברגל לגדרה להביא משם את הכסף. דרכו צלחה - חמאמי יצא מבית האיכר וסכום כסף נכבד באמתחתו - שלושה נפוליוני זהב. בדרכו חזרה, כעשרים דקות הליכה מביתו, בין משוכות האקאציות והסברס [שיטה וצבר], נורה למוות והכסף נשדד.

שלושה איכרים מעקרון - יוסף צבי מלר, יהושע מלר ושמואל שרשבסקי - חזרו לפנות ערב בעגלתם למושבה. הסוסים עצרו באחת. האיכרים ראו גוף מוטל על דרך העפר בין הכרמים הסמוכים למושבה. הם היו מסופקים אם השוכב התעלף או מת, בדקו וראו הרוג, פניו למטה ועורפו למעלה ומסביב לראשו כתם רחב ואדום, הטלית הקטן אמרה שהוא יהודי. הם שבו למושבה וסיפרו לאיכרים שפגשו. האחרונים באו למקום, והכירו כי הוא תימני העובד במושבה.

הפנסים ברחוב דלקו. אהרן אייזנברג צלצל בפעמון בחזקה ובתכיפות, ובני המושבה מיהרו לבוא למקום הפעמון; שם נודע להם כי על דרך עקרון נמצא תימני הרוג. הנאספים ומשפחתו המודאגת של חמאמי, שבושש לחזור, התחילו לרוץ לדרך היורדת לעקרון ונדהמו לראות את גופת חמאמי מוטלת וכדור ברקתו. כיסי בגדיו היו מופשלים וריקים, וציציות הטלית הקטן היו כרוכות על בוהן ידו ומונחות על חזהו.

חמישה מתושבי המושבה, צרפו אליהם שלושה שומרים ערבים מהמושבה, ויצאו למצוא את עקבות הרוצח. כשלוש שעות סבבו את אדמת רחובות, באו עד כפרי הערבים השכנים "אך מאומה לא נודעו".
בני משפחת ההרוג נשארו ליד גופתו כל הלילה.
הוגשה תלונה למשטרת רמלה.
הגיע את המודיר - מפקח המשטרה - מרמלה על חשבון הציבור [31 גרוש]; באו גם פקידי הממשלה, התארחו ב'הוטל קליוויצקי' ברחוב בנימין . הרופא הממשלתי בדק את גוויית הנרצח הוציא מראשו שני קליעים, וקבע כי נורו מלמעלה למטה - "זה מוכיח, כי הרוצח רכב על גמל או על סוס".
ערב ראש-השנה הובל חמאמי לקבורה בבית העלמין של רחובות.
קיימות סברות רבות באשר לרוצח אך לא התגלה מי היה הרוצח.

הרצח של יונה קפרא היה אירוע נוסף בשורה של מקרים, שהביא לשינוי התפיסה ביחס לשמירה במושבה, ועל אפשרות הבאת "השומר" לרחובות. עוד על כניסת "השומר"  לרחובות - כאן.

חמאמי התחתן רק שבועיים לפני הרצח, בשעה שרעייתו הייתה בהריון. הבן הנולד נקרא יעקב.
בן עשרים ושש שנים היה חמאמי במותו. שמו עוברת ליונה. במקום נפילתו, בשכונת שעריים ליד גן 'מאיה' שברחוב הרצל הקימה המשפחה אנדרטה לזכרו. על המצבה, אשר הונחה לפני כשלושים שנה ע"י צאצאי הנרצח ( נכדו יוסף) נחקק:
יד לזכר
ההרוג הראשון ברחובות
יונה בן חיים
קפרא
נהרג ע"י ערבי במקום זה
ביום א' כ"ח באלול.

יש הטוענים שאת המילה הרוג יש להחליף במילה נרצח.

בנו היחיד, יעקב, ביקש להיקבר לצד אביו. כשנפטר בשיבה טובה (בשנת 1990), אכן נקבר בצמוד לאביו בבית הקברות תר"ן (המייסדים), למרות הצפיפות. בהזדמנות זו חודשה המצבה.

מקורות:
1.קפרא יונה (חממי) – ההרוג הראשון, מתוך "סיפורי ארץ ישראל מצבות מדברות" / עודד ישראלי
2. האם תשופץ מצבתו של הנרצח הראשון ברחובות יונה קפרא ז"ל ?, גל גפן
3.דף של גרעין מרחבים/ מרדכי אשל
4. ספר היובל של זכריה קפרא

סיכמה וכתבה - אביבה בוזגלו
חסר רכיב