מה קשר בין העיר רחובות לבין החג ט"ו באב ?

במועצה המקומית רחובות ציינו לראשונה, לקראת מלאת לה שישים שנים (1950), כי היא תחוג את יובליה בט"ו באב.

ההסבר שניתן לכך הוא יום הנחת אבן הפינה לבניית בתיה הראשונים של המושבה.

מעניינת העובדה כי עשר שנים קודם, בימי מלחמת העולם השנייה, המועצה המקומית החליטה כי המושבה תחוג את יובל ה-50 להיווסדה ב- ז' באדר, כי בתאריך זה בשנת תר"ן, חתם יהושע חנקין חוזה לרכישת אדמת דוראן. בתאריך זה גם נוסדה אגודת "מנוחה ונחלה" בוורשה, שרכשה עבור חבריה 60 אחוז מאדמותיה של רחובות. כמה ימים אח"כ בחג הפורים תר"ן 1890 נמנו וגמרו ביניהם אהרן אייזנברג ויהושע חנקין לעלות על הנחלה (היא דוראן) ברוב עם ובהדר, לקיים את טקס חנוכת המושבה שהייתה עדיין בגדר מחשבה בלבד. זה היום בו זכתה המושבה לשמה העברי "רחבות".

איננו יודעים מדוע ראתה המועצה המקומית צורך לשנות את תאריך יום חגה של רחובות מחג הפורים לחג ט"ו באב? אבל בנמקה את החלטתה ציינה כי בט"ו באב תר"ן, הונחה אבן הפינה לבית של יהודה לייב יוספזון, הבית הראשון במושבה. מועד זה נחשב במקורות כחג פריון לאדמה ולאדם וכי בשנים הראשונות לעלייה הראשונה נבחר ט"ו באב כחג ייסודן של שלוש מושבות: ראשון לציון 1882, יסוד המעלה 1883, ורחובות 1890.[1]

ראוי לציין, כי בשנת יובל ה-60 לרחובות, על אף שתאריך יום חגה נקבע בט"ו באב, היא חגגה את יובלה בחג סוכות תשי"א 1950. היה זה במועד בו הכריזו על רחובות במעמד של עיר.

[1] הצבי, תחת התמרים, ליום מלאת שלשים שנה ליסוד ראשון לציון בט"ו באב 29 ביולי 1912, גליון רל"ד. עמ' 2, הפועל הצעיר, לתקופת השלשים, על יסוד המעלה, 18 בספטמבר 1912, עמ' 5.