חסר רכיב

חגיגות הששים לרחובות (1950)

ההכנות לחגיגות
מדינת ישראל הצעירה זה עתה קמה, קליטת העלייה ההמונית בעיצומה והיישוב נמצא בתקופה כלכלית קשה של צנע ומחסור, בעוד קרבות מלחמת העצמאות שהסתיימו לא מכבר עדיין חרוטים היטב בזיכרונם של האנשים. כל אלה עמדו ברקע לישיבת ועד הפועל של המועצה המקומית בנובמבר 1949, בה החליטו לראשונה להעלות לדיון את שאלת חג יובל ה-60 של המושבה בפני חברי המועצה[1] . שלושה שבועות אח"כ, בחרו בישיבת ועד הפועל ועדה מצומצמת כדי לגבש הצעות על תוכנית החגיגות והמלצה על הרכב הוועדות השונות[2] .

בישיבתה הראשונה של "ועדת היובל ה-60" השתתפו בנוסף לחברי הוועדה מזכיר המועצה גרשון רוז'נסקי וצבי סוחובולסקי. בסיום ישיבתם החליטו לפנות לתחנת הניסיונות ולמכון ויצמן למדע ולבקשם לכתוב סקירה על תולדותיהם. מזכיר המועצה התבקש להכין חומרים על המושבה המצויים בארכיונה, ולבקש ממזכיר הוועד החקלאי להכין גם הוא חומרים. המזכיר התבקש גם לפגוש את אברהם סוסקין הצלם שתיעד את רחובות ולהשיג צילומים מן העבר. להכנת תערוכה על התפתחותה של רחובות ביקשו לזמן לפגישה איש מקצוע[3]. משימתה הבאה של הוועדה הייתה לקבוע סמל למושבה. לשם כך פנו לגרפיקאי מר וורוביציק בבקשה שיגיש הצעותיו[4].

סמל

"ועדת היובל" הציגה את תוכניתה בפני המועצה שדנה בשאלה כיצד ומתי לקיים את חגיגות היובל. בתחילה חשבו במועצה לחוג את יובלה של המושבה בט"ו באב, יום הנחת אבן הפינה לביתו של יהודה לייב יוספזון, הבית הראשון במושבה[5], וכי החגיגות יימשכו יומיים שלושה בשיתוף של כל ילדי המושבה, מאוחר יותר החליטו לדחותן לחוה"מ סוכות. כדי שיהיה מספיק זמן להכנות[6]. נקבע כי יש לציין את יובל המושבה בשלושה אופנים: ספר היובל, תערוכה וחגיגות עממיות. התוכנית היתה לתערוכה גדולה על 60 שנות רחובות, ובה יובא מידע בתחומים שונים[7]. בדעת המועצה להשאיר אותה לאחר החגיגות כמוסד קבוע. מגרש מיוחד יוכשר לעצרת עם, לקונצרטים ולריקודים, החלק הפעיל ביותר בחגיגות יהיה של ילדי המושבה, בתהלוכה, הופעות ספורטיביות ואמנותיות. הצגות מיוחדות תערכנה במיוחד בשביל ילדי המושבה, קולנוע, תיאטרון וקונצרטים. נקבע תקציב משוער של 10,000 ל"י שחלקו ימומן בהחתמה מוקדמת על מהדורות "לוקס" של ספר היובל, בין מוסדות ואישים במושבה[8] .

שלושה שבועות לאחר מכן, בישיבת ועד הפועל של המועצה המקומית, דנו בהצעה לעיצוב סמל חדש לרחובות ונבחרה הצעתו של וורוביציק לשלב בסמל על רקע מגן: תפוזים תלויים מענף ומגן דוד קטן, מיקרוסקופ, וספר פתוח וברקע מעל המגן לציין את הכתובת "... וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת... כִּי... הִרְחִיב ה' לָנוּ..." (בראשית כ"ו, כ"ב). בישיבה הוחלט בישיבה למסור את סידור התערוכה לאדריכל אבא אלחנני[9].

סמל העיר

"ועדת יובל ה-60" קיבלה החלטות: לבוא בדברים עם מרכז "המכביה" ולתאם איתם את החגיגות בחול המועד סוכות; להזמין אצל המשוררים דוד שמעוני ונתן אלתרמן שיר הורה לכבוד היובל ולפנות לקומפוזיטורים לבקשם לחבר מנגינה מתאימה לשיר; לדאוג לפינת רחובות ברדיו; לבוא בדברים עם הנהלת הדואר על הוצאת בול מיוחד; לבוא בדברים עם חברת "כרמל פילם" על הפקת סרט מיוחד מוקדש ליובל ולשלב בו את הסרטון של יובל ה-50 [10].

יישום ההחלטות של ועדת היובל
פנייה בכתב של ועדת יובל ה-60 לדוד שמעוני[11], מי שהיה קשור לרחובות, ישב בה בעבר והקדיש לה את מירב יצירותיו (יובל העגלונים, כרמית ועוד) התבקש לכתוב שיר לכבוד יובל ה-60 לרחובות, וציינו בפניו כי לאחר הלחנתו בסגנון הורה, ישירו אותו ילדי המושבה והציבור בחגיגות המתוכננות בחג סוכות. לצערם, נענו בשלילה. לכן, פנתה הוועדה לנתן אלתרמן ולאברהם שלונסקי באותה בקשה והוסיפה כי השיר צריך להיות בעל 3-2 בתים ולהתאים להלחנה בסגנון הורה[12] . לאחר שהוועדה נענתה בשלילה פנתה לסופר ש. שלום, שתשובתו לוועדת הייתה מעניינת:" עם כל רצוני הטוב, עם כל הידידות אליכם, עם כל אהבתי לרחובות- לא יעלה בידי לעולם לשנות את טבעי ואורח חיי ולחבר שיר לפי הזמנה או לפי צורך השעה. הדבר היחידי שאוכל ליעצכם הוא: להכריז על פרס ספרות, בעד שיר ליובל רחובות, ואני מצדי מוכן להיות השופט לפרס מבלי שהדבר יוודא בקהל"[13] . הוועדה לא אמרה נואש והמשיכה בחיפושיה אחר כותב לשיר היובל.

הוועדה פנתה לשמשון מלצר, משורר ועורך השבועון "דבר לילדים" ונענתה בשלילה. בתשובתו הפנה את המועצה לסופר והמשורר ש. שלום וכתב: "... חלילה לי מלעשות זאת! הכבוד הזה מגיע למשורר היקר והנכבד ש. שלום, היושב עמכם. האם לא חשבתם על כך?..." ומעלה הצעה נוספת:"... לא די לה (רחובות) שתביע בשנת יובלה את חיבתה לספרות ולסופרים על ידי שיר הורה שיושר פעם אחת במקהלה... הנה יושבים אצלכם שני סופרים נכבדים מאוד: מ. סמילנסקי, גדול בוותיקותו, וש. שלום, גדול בכשרונו ואחד מגדולי הסופרים בדור שלאחר ביאליק..." מן הראוי שתקבעו להם פרס שנתי על חיבורים בתולדות הישוב והציונות, ופרס על חיבורים בספרות יפה[14].

פנייתה של ועדת יובל ה-60 למר אקסלרוד, מחברת כרמל- פילם, כנראה הושבה ריקם. לא נמצאה עדות להפקת סרט כנ"ל[15]. הוועדה פנתה למנהל הדואר הכללי וביקשה להיפגש כדי לדבר עמו על הופעת בול מיוחד ליובל ה-60 [16]. פנייתה לא נשאה פרי.

כאמור לעיל, היו אלה ימי הצנע ונייר היה במחסור. לכן, כדי להדפיס את ספר היובל פנתה המועצה למשרד האספקה והקיצוב כדי לקבל אישור לאספקת נייר. ואכן, המועצה קיבלה אישור וסופקו לה 60,000 גיליונות נייר להדפסת ספר היובל[17].

ב- 3 בספטמבר 1950 ועד הפועל של המועצה החליט להכריז על רחובות כעירייה ולהביא החלטתם לאישור המועצה. חברי הוועד ביקשו כי יעשו הכל כדי שההכרזה תצא לפועל בימי חגיגות היובל. המועצה אישרה הצעתם והחליטה לבקש את שר הפנים להכריז על רחובות כעיר[18] .

חגיגות היובל נפתחו ביום ג' 19 בספטמבר 1950 בישיבה חגיגית של המועצה, אליה הוזמנו עיתונאים מכל הארץ, שהתקיימה בקפה וינריב ברחובות. יו"ר המועצה בן ציון הורביץ פתח את הישיבה ועמד על ערכו של הספר "רחובות בת 60" שכתב משה סמילנסקי, הודה לו והוסיף תודה לגרשון רוז'נסקי, מזכיר המועצה, שטרח ועמל באיסוף החומר והכנת מדור ה"יזכור". הספר חולק לחברי המועצה ולעיתונאים. משתתפיה התבשרו, כי רחובות המונה 16 אלף נפש תוכרז כעיר על ידי משרד הפנים.


רחבות - משה סמילנסקי
רחבות - משה סמילנסקי




























אחרי שבוע, ב-א' סוכות בשעות הערב המוקדמות מילא המון חוגג של אלפים את רחובות המושבה והתייצב משני צידי הכביש המרכזי בציפייה לתהלוכת לפידים שתפתח את חגיגות היובל. במרכז המושבה התנוססה כתובת אור "60 שנה לרחובות". ב-8 בערב עברה תהלוכת תנועות הנוער כל אחת על דגלה ועל כרזותיה, כשאלף לפידים נישאים בידיהם. התהלוכה יצאה משעריים, עברה לכל אורך הכביש ופנתה לבית הפועלים. משם התפצלה לקבוצות ובצמתי הרחובות בני הנוער הפליאו בריקודיהם. הרחובות מלאו קול שירה, מפוחיות ורינת מחוללים[19]. למחרת, אנשי רחובות עלו לבית הקברות הישן, להתייחד עם זכר הראשונים ומשה סמילנסקי ספד להם. חברי כל תנועות הנוער מילאו את אולם בית העם בעצרת נוער חגיגית. אברהם לבקוביץ מראשוני המושבה סיפר על רחובות בראשיתה[20].


צריף השלש בחגיגות ה - 60 לרחובות
צריף השלש בחגיגות ה - 60 לרחובות

לורד נתן מצ'ורט, יו"ר הוועדה המארגנת של המכביה במדינות אירופה, בא לרחובות כאורחו של נשיא המדינה[21] וקיבל הסברים מחברי ועד המכבי ברחובות ומדוד נוטמן אשר ביצע את העבודות לשכלול המגרש ולהפיכתו לאצטדיון המרכזי של כל מושבות הדרום. יציעים לאלפיים מקומות ישיבה ושלושת אלפים מקומות עמידה הותקנו במגרש. הותקנה סוכה בשביל המוזמנים והאורחים מחו"ל. גדר בטון גבוהה נבנתה, והיא הקיפה את המגרש אשר קירותיו מכוסים ירק. הותקן מסלול ריצה ברוחב של ששה מטרים מסביב למגרש כדורגל ואורכו 350 מטרים. גדר רשת מבדילה בין המסלול למגרש. זהו היה אחד המסלולים הטובים ביותר בארץ. תחרויות "המכביה" ברחובות היו במגוון ענפי הספורט: הוקי, מרוץ אופניים, כדוריד, גמר תחרות אופניים והאבקות[22].

בעצרת עם, במגרש "הפועל" בנוכחותם של באי כוח משרדי הממשלה, מוסדות המדינה והציבור, ראשי עיריות ומועצות, קהל רחב, וקומץ של שרידי המתיישבים הראשונים, הצהיר מר יוסף שפרינצק ממלא מקום נשיא המדינה, כי מייסדי רחובות היו מטובי פעילי חובבי ציון ויוזמתם הפרטית הייתה ספוגה ציונות. רצונם של אנשי "מנוחה ונחלה" לבנות את המושבה הזאת היה רצון האומה כולה. גם אנשי העלייה השנייה מצאו בה אווירה ידידותית ומעודדת, גם חלוצי העלייה התימנית מצאו את המושבה הזו פתוחה בפניהם. הן המקום וטיב האנשים משכו אנשי רגש ופיוט ואנשי חזון והוא הפך אכסניה מתמדת של אנשי רוח ותרבות. שפרינצק סיים בדברי ברכה לעיר רחובות.

את העצרת פתח בברכת "שהחיינו" אברהם לבקוביץ והמשורר ש. שלום תושב רחובות קרא "יזכור". בן ציון הורביץ, ראש המועצה, עמד על העצמאות והחופש שרחובות דגלה בו מאז היוסדה ועל ההווי התרבותי שלה, שריכזה בתוכה סופרים ואנשי מדע ונשיא המדינה בראשם. מנהל משרד הפנים, הכריז על מתן תוקף למעמדה החדש של רחובות כעיר.

ביום האחרון של חגיגות היובל בשעה תשע בבוקר התייצבה תזמורת צה"ל על 50 נגניה, ברחבה שלפני בניין "קופת מלווה וחסכון" שבמרכז המושבה והנעימה בנגינתה לקהל הרב שהצטופף סביבה.

הופעות "המכביה" ברחובות, המשולבות בחגיגות העיר, נפתחו אחרי הצהרים על מגרש המכבי עם עשרות דגלי ישראל שהתנוססו באצטדיון, עמהם דגלי אנגליה ודרום אפריקה לציין את תחרות הכדורגל שנערכה שם בשעה 3 אחה"צ בין שתי הנבחרות.

"המכבים" מכל סניפי יישובי הדרום, מעל 1,000 איש צעדו במצעד שהתקבל על ידי ראש העיר. בנוכחות לורד נתן ונציגי מוסדות וגופים שונים הונף הדגל ונוגן ההמנון על ידי תזמורת צה"ל. מר גדעוני, חבר הוועדה המארגנת של ה"מכביה" הביא ל"מכבים" את ברכת נשיא המדינה, ד"ר חיים ויצמן, ששלח מכתב בצירוף המחאה על סכום כסף. כ- 500 חברי "המכבי הצעיר" הופיעו בתרגילי התעמלות.

בתום הטקס החלה תחרות הכדורגל בין קבוצות אנגליה לדרום אפריקה, שנסתיימה בניצחונם של דרום האפריקנים (1:6). הכדורגלנים נתקבלו בתשואות סוערות על ידי 4,000 צופים.

אח"כ נערכה תהלוכת עשרות מכוניות ועליהן תמונות שהדגימו את התפתחותה של רחובות ותולדותיה מיום היוסדה. "בנותיה" של רחובות באו לתהלוכה עם עשרות מכוניות חקלאיות, טרקטורים וקומביינים, ועליהם לתצוגה תנופת המשק: ירקות, בננות, עופות וביצים. על אחת המכוניות נסעה קבוצת נוער בתלבושת מיוחדת שרקדה ריקודים עממים לצלילי החליל. בתהלוכה הוצגו מגוון מוצרי תעשייה של קיבוצי הסביבה ושל רחובות. השתתפו ארגון מגן דוד אדום, מכבי אש, וכל תנועות הנוער על גווניהן, כשהן מלוות רוכבי אופניים ובנגינת תזמורת צה"ל ותזמורת "הפועל" ראשון לציון.

לפנות ערב נערכה בקפה "וינריב" מסיבה חגיגית של העירייה לכבודם של מייסדי המושבה. בערב נמשכו הריקודים ברחובות העיר לצלילי תזמורת[23]. כ-1,000 איש מוותיקי המושבה עם משפחותיהם מרחובות ומחוצה לה התכנסו בחצר הנרחבת של משה סמילנסקי, חצר בית דונדיקוב. זיכרונות מימים עברו העלו מר משה סמילנסקי, יהודית הררי-איזנברג, ואחיה עובד איזנברג מראשוני בניה של רחובות שישב בראש המסיבה שנערכה ע"י הסתדרות החקלאים. הכיבוד היה בנוסח העבר: דג מלוח, תפוחי אדמה, זיתים, יין ועוד[24] .

ביום חמישי, התקיימה תחרות הגמר במרוץ אופנים של המכביה השלישית למרחק של 50 ק"מ. קהל רב עמד וצפה בתשעה רוכבים שיצאו ממגרש מכבי, במסלול: רחובות, נס ציונה, ראשון לציון, בית דגן, בית חנן, יבנה, גדרה וחזרה לרחובות. 5 שניות בלבד הפרידו בין המנצח מהולנד לבין הישראלי שזכה במדליית הכסף[25] . המרוץ תועד בסרט "נעילת המכביה השלישית" של יומני כרמל.

כמה ימים אחרי שתמו חגיגות היובל קיבל בן ציון הורביץ, ראש העיר, מכתב מהאלוף שמעון מאז"ה[26] אודות תקרית מבישה שגרמו אנשי המועצה שעלבו באנשי תזמורת צה"ל ומפקדה סרן שלום ריקליס[27] , וזאת בשל היעדר תיאום בין מפקד מכבי האש לבין ראש המועצה על זמני ומקום הופעתה של תזמורת צה"ל. ראש המועצה בתשובתו למכתב האלוף, הביע צער על אי הנעימות שנגרמה למנצח על התזמורת ונגניה וציין את הערכתו הרבה על הסכמתם לקחת חלק בחגיגות היובל, על הופעתם היפה ועל קורת הרוח שהעניקו לבני המושבה ולאורחיה הרבים, והוסיף: "שבעתיים צר ולא נעים לי שבגלל אי הבנה... נגרם עלבון לאנשי התזמורת ומובנת לי התמרמרותם הכנה". הפקיד, על התנהגותו בקפה חבקין "קיבל ממני נזיפה חמורה ואני מצטער על מה שקרה...[28]".

ראש המועצה שלח מכתבים: לנשיא המדינה ד"ר חיים ויצמן והביע צערו שבני הזוג ורה וחיים ויצמן נעדרו מרחובות ולא יכלו לקחת חלק בחגיגות היובל[29] ; לראש הממשלה דוד בן גוריון בצירוף ספר היובל[30] . לרגל חגיגות יובל ה-60 ניתנה תרומה של 1,000 עצים לנטיעת יער על שמה של רחובות באדמת קק"ל[31] ובתחילת נובמבר 1950 מועצת העירייה הראשונה קיימה ישיבה חגיגית בהשתתפות ב"כ משרד הפנים[32].

חקר וכתב - צביקה תדמור

לדף מידע על חגיגות העשורים לאורך השנים - קישור

הערות שוליים ומקורות
[1] ארכיון רחובות, פרטי כל 230 סעיף 8, מיום 13.11.1949. כרך 23.8
[2] ארכיון רחובות, פרטי כל מס' 232, מיום 4.12.1949, כרך 23.8 נבחרו לוועדה: ב. הורביץ, י. כצנלסון, י. אהרונוביץ, א. נחמני
[3] ארכיון רחובות, פרטי כל מס' 1, של ועדת יובל ה-60, מיום 29.12.1949, תיק 67
[4] ארכיון רחובות, פרטי כל מס' 245, מיום 26.2.1950, כרך 23.7
[5] פרטי כל ישיבת המועצה 152 מיום 19.3.1950, כרך מס' 22.6.
[6] בשנים הראשונות לעלייה הראשונה נבחר ט"ו באב כחג ייסודן של ראשון לציון (1882) ויסוד המעלה (1883)
[7] קרקע, אוכלוסייה, בנייה, מלאכה וחרושת, משק הנטיעות, בתי ספר, מוסדות חינוך, בריאות, מדע ותרבות, התפתחות מוניציפלית, תקציבי ועד המושבה והמועצה, רחובות ובנותיה, רחובות בהגנה ובמלחמת השחרור ועוד.
[8] ארכיון רחובות, מסמך, 20.3.1950. תיק 67
[9] פרטי כל ישיבת ועד הפועל של המועצה 248, כ"ב ניסן, תש"י 9.4.1950.
[10] ארכיון רחובות, פרטי כל ועדת יובל ה-60, מיום 26.4.1950
[11] ארכיון רחובות, מכתב המועצה לדוד שמעוני, י' אייר תש"י, 27.4.1950, תיק 67.
[12] ארכיון רחובות, מכתב המועצה לנתן אלתרמן ולאברהם שלונסקי, י"ח אייר תש"י, 5.5.1950.
[13] ארכיון רחובות, מכתב ש.שלום מיום י"ג תמוז תש"י, 27.6.1950. תיק 67.
[14] מכתב שמשון מלצר למועצה, ב' אלול תש"י, תיק 67.
[15] ארכיון רחובות, מכתב המועצה מיום י"א אייר תש"י 28 באפריל 1950, תיק 67.
[16] מכתב למנהל הדואר מיום 5.5.1950.
[17] ארכיון רחובות, מכתב תשובה של אגף הסחורות והמלאי משרד האספקה והקיצוב, כ"ג ניסן, 8.6.1950.
[18] פרטי כל ישיבת המועצה 169 מיום כ"א אלול תש"י 3.9.1950.
[19] על המשמר, "יום פתיחת המכביה", "נפתחו חגיגות יובל ה-60 של רחובות", יום ד' 27.9.1950,
[20] הארץ, "רחובות העיר חוגגת מלאת לה 60 שנה", יום ה', י"ז תשרי תשי"א 28.9.1950, עמ' 4
[21] דבר, "היום נפתחת המכביה השלישית", יום ד', 27.9.1950, עמ' 1
[22] הבקר, "המכביה השלישית, רחובות תחוג מחר פתיחת המכביה", ט"ז תשרי תשי"א, 27.9.1950, עמ' 1
[23] הארץ, "רחובות סיימה חגיגותיה", יום א', כ' תשרי תשי"א, 1.10.1950
[24] מעריב, 4 דורות ברחובות במעגל מחול אחד, יום ד' כ"ג תשרי תשי"א, 4.10.1950 עמ' 4
[25] הבקר, "ההולנדי מנצח בתחרות אופנים", המנצח מרטין ואן גלדר שני משה וישגרודסקי, יום ו', 6.10.1950, עמ' 2
[26] שמעון מאז"ה,(1907- 2000) אלוף בצה"ל, כיהן כראש אגף כוח אדם בצה"ל (1949- 1952), אגרונום ואיש עסקים.
[27] שלום רונלי-ריקליס (מוני), (1922- 1994) במלחמת העצמאות הוזמן לנצח על תזמורת צה"ל ושירת בה 16 שנים.
[28] ארכיון לתולדות רחובות, תיק מס' 67.
[29] מכתב ראש המועצה לד"ר חיים וויצמן, 20.10.1950, תיק 67.
[30] מכתב ראש המועצה לראש הממשלה דוד בן גוריון, 20.10.1950, תיק 67
[31] פרטי כל ישיבת המועצה 269 מיום יא חשוון תשי"א 22 באוקטובר 1950.
[32] פרטי כל ישיבת מועצת העירייה הראשונה, 2.11.1950
חסר רכיב