תקרית זרנוגה הראשונה

הניסיונות לקיים יחסי שכנות טובים עם השכנים הערבים לא הועילו. נהוג היה בארץ כי רעיה מותרת לכל על אדמה לא זרועה. ברחובות היו חלקות בין כרמי הענבים, וערביי זרנוגה נהגו להעלות את עדריהם במזיד על שדות המזרע והכרמים, לפגוע ביבולים ולהשחית עצים. אנשי המושבה נהגו לתפוס עדר ולכלוא אותו, עד שבעליו ישלם קנס.

התקרית הראשונה עם ערביי זרנוגה התרחשה ב-20.4.1891 (י"ב ניסן, תרנ"א). אנשי המושבה תפסו עדר, שרעה בכרם של המושבה. העדר שנתפס, הובל למושבה ונכלא עד שיבואו בעליו לשלם קנס על הנזק שנגרם. הרועים נסו לכפרם בזעקות שבר. השייח' של זרנוגה, סורבג'י, הגיע למושבה כדי לבקש את שחרור העדר. למזלו הרע מנהיגי המושבה נעדרו מהמקום - האחד היה ביפו, והשני בכרם רחוק במזרח המושבה. את השייח' פגש צעיר, שנוהגי המזרח לא היו נהירים לו, ובמקום להזמין אותו , לכבדו ולדון בפתרון, גער בשייח' וגירש אותו בבושת פנים. השייח' הפגוע מיהר לכפרו, שם נאספו כבר המונים שנזעקו לקריאות הרועים. הוא ניצל את העובדה שהגברים של המושבה עבדו בשדות ונעדרו ממנה, ופנה בראש ההמון המשולהב לעבר המושבה. באותה השעה נמצאו בה בעיקר נשים, שלא העזו לצאת מול הערבים והסתתרו בבתיהם. ההמון שיחרר את העדר, פגע בבתים, בזז את חנות המושבה, היכה איכר מגדרה שהזדמן למקום, וחזר לכפר לפני שוב הגברים, שהוזעקו לקול הפעמון ומיהרו מהשדות. לקול קריאת הפעמון הגיעו כמה פועלים שללא נשק לא יכלו לעשות מאומה מול ההמון המשולהב. אחריהם הגיעו איכרים מראשון לציון, נס ציונה, גדרה ומזכרת בתיה, אך הערבים כאמור כבר עזבו את המושבה.

למחרת הגיע שוטרים מרמלה, שעצרו כמה מהפורעים הערבים. הגיע גם הקונסול הרוסי, מפני שרבים מהתושבים היו נתינים רוסיים. הרוחות במושבה סערו, הם לא שעו לעצת ידידים הבקיאים בהלכות המזרח, שהציעו לנהוג במתינות ובשיקול דעת. בעצת הקונסול הרוסי, הוגשה תביעה לשלטונות . המשפט נמשך כשנתיים ,עלה אלפי פרנקים, אך המתלוננים לא זכו במשפט (1).

אנשי רחובות הפגועים, הטילו חרם על זרנוגה, סירבו להעסיק פועלים מהכפר, וביישוב היהודי נודע שמם כפחדנים, שלא עמדו מול הפורעים. כעבור כשנתיים, נעשתה סולחה בין הכפר למושבה, והפועלים הערבים שבו לעבוד.

בעקבות ההתקפה, הבינו במושבה כי צריך להתכונן ,לארגן הגנה ולהצטייד בנשק, כולל מקלות. כמאה צעירים מהפועלים, השתתפו בשעות הערב באימונים. המפקדים היו צבי קליינר ומיכל גרשנזון. מאחר שלא כל הפועלים שלטו בשפה העברית, ניתנו הפקודות לרוב ברוסית. כעבור זמן אף נרכשו שבעה רובים עתיקים (2).

(2) ארכיון רחובות ,ספר הפרוטוקולים הראשון 3 - 87, האסיפה הכללית ה-21 , 5.3.1899; תולדות ההגנה ג' התנפלות בני זרנוגה על רחובות, עמ' 98 , להלן ההגנה.

עוד על תקופה זו:

השמירה בשנים הראשונות