ביטחון והגנה - עשור רביעי - 1929-1920
רקע כללי - מ"השומר" לארגון "ההגנה"
משטרת המנדט בשנותיה הראשונות
המושבה בעשור הרביעי
ועד הצירים ליהודי א"י , ניסה אף הוא לסייע ופנה למושל הצבאי בבקשת עזרה לרחובות , כדי להתגבר על מכת הגניבות. תשובת המושל הצבאי הייתה:
ב-1921 החמיר מצב הביטחון באזור, פורעים החלו לירות בדרכים על יהודים, בדרך לגדרה נפצעו כמה יהודים. המשטרה הבריטית בבאר שבע שלחה לעזרה שלושה שוטרים על גמלים לגדרה ועוד שניים לבאר טוביה, אולם אלה לא הצליחו למנוע את התקריות באזור.[13]
המושבה במאורעות תרפ"א
המושבה במאורעות תרפ"ט
[2]ארכיון רחובות מיכל 6 תיק 4 מסמך 9200, :
[3]שם, מיכל 6, תיק 11, מסמך 6805 ,25.5.1920
[4]אליעזר מרגולין עלה עם הורי מרוסיה ב-1892 והתיישב ברחובות . לאחר שהוריו נפטרו והמשק נקלע לחובות קשים עזב את הארץ והיגר לאוסטרליה. התגייס לצבא האוסטרלי , הצטיין בלחימה והתקדם בסולם הדרגות. במלחמת העולם הראשונה, השתתף בכיבוש הארץ, כמפקד גדוד "קלעי המלך" ..בסיום המלחמה פורק הגדוד והוא מונה למפקד "הגדוד הראשון ליהודה" . עקב השתתפותו בהגנת ת"א במאורעות תרפ"א, פוטר מהצבא ושב לאוסטרליה. נפטר ב-1944 . ב-1950 הועלו עצמותיו ארצה ונטמנו בסמוך להוריו בבית הקברות הישן של רחובות.
[5]סמילנסקי, רחובות –עמ' 98
[6]ארכיון רחובות מיכל 5, תיק 18, מסמך 8769
[7]שם, מיכל 6, תיק9, מסמך 9617: מיכל 7, תיק 4, מסמכים,534, 509,531,544
[8] שם, מיכל 6, תיק 9, מסמך 9638 , ,9.3.1920 ; ועד הצירים ליהודי א"י הוקם בעקבות הצהרת בלפור על מתן בית לאומי ליהודים בא"י, במטרה לדאוג לציבור היהודי בא"י וגשר בינם לבין השלטון הבריטי בארץ. פעל בין השנים בין השנים 1921-1918, בין מנהליו היו חיים ויצמן ,מנחם אוסישקין ומשה שרת.
[9]שם, מיכל 6, תיק 10, מסמך 9709, 12.4.1920
[10]שם, מיכל 1, תיק 7, מסמך 295. 19.12.1920
[11]שם, מיכל 1, תיק 7, מסמך 214, 22.11.1920
[12]שם, מיכל 1, תיק 7, התאחדות מושבות יהודה לוועד רחובות, 19.12.1920
[13]שם , מיכל 6, תיק 7, מסמך 0077, 11.5.1921
[14]שם, מיכל 7, תיק 7, מסמך 895 , 14.5.1921
[15] שם, מיכל 6, תיק 7, מסמך 751, 14.5.1921
[16]שם, מיכל 24, תיק 8, מסמך 2512 , 22.9.1922 ; על המושבה במאורעות תרפ"ט , ראה בתת פרק הבא
[17]שם, עמ' 108
[18]שם, מיכל 26, תיק 8, מסמך5561, מיום 19.6.1925 ; לא מצאתי את החוזה הראשון עם השוטרים ועם מפקדם. מסמכים על המשטרה המיוחדת ברחובות מופיעים החל מ-: ב1925
[19]שם, עמ' 105
[20]שם, עמ' 105
[21]שם פרוטוקול , 21-7 מסמך 1030, 24.10.1924
[22]דבר, 18.6.1926
חקר וכתב יהודה בן בסט
עם סיום מלחמת העולם הראשונה, ניסה ארגון "השומר" לחדש את ימיו. חלק מחבריו, שהתגייס לשורות הגדוד העברי, השתחרר ושב לפעול. לשורותיו נקלטו צעירים מבני העליות השנייה והשלישית, וכן כמה מבוגרי הגימנסיה הרצליה. בארגון נתגלע קרע בין הוותיקים, שסברו כי ארגון קטן ומקצועי יוכל לשמור ולהגן על היישוב בארץ , לבין המצטרפים החדשים בהם אליהו גולומב, שסברו כי יש להקים כוח עממי גדול, שיבטיח את שלום היישוב בארץ.
הוויכוח על דרכו של "השומר" הגיע לשיאו במועצת הארגון, שהתכנסה ב 18 למאי 1920 בתל עדשים, ובה הוחלט לפרק את "השומר". ביוני אותה השנה, התקיימה בכנרת ועידת "אחדות העבודה", בה הוחלט על הקמת ארגון "ההגנה" . לוועד ההגנה נבחרו, חברי ועד של "השומר" ערב פירוקו, ואליהו גולומב. לאחר כחצי שנה, הועברה ההגנה מ"אחדות העבודה" לחסות ההסתדרות הכללית , וזו פתחה שעריה למצטרפים חדשים, ללא קשר לשיוכם הפוליטי. [1]
בתחילת דרכו עסק ועד "ההגנה" בעיקר בגיוס כספים, רכישת נשק וחלוקתו ליישובים. התנהלותו הייתה מול ועדים מקומיים של הישובים, שהיו עצמאיים בגיוס האנשים ואימונם, ובהתארגנות להגנה על הישוב שלהם.
במאורעות תרפ"א, שפרצו במאי 1921, הארגון לא היה ערוך ומוכן להגנה על כלל היישוב בארץ. פורעים ערבים הצליחו לפרוץ לשכונות יהודיות סביב יפו ולפגוע ביהודים. הופקו הלקחים, וכבר בנובמבר אותה השנה, הצליחו כוחות "ההגנה" להניס פורעים ערבים בירושלים.
לאחר כיבוש הארץ ע"י הבריטים במלחמת העולם הראשונה, הוכרז משטר צבאי בארץ. שוטרים צבאיים בריטים, שהובאו ממצרים הופקדו על שמירת הסדר בארץ. אליהם צורפו יהודים וערבים, שגויסו מבין תושבי הארץ. "התאחדות מושבות יהודה" נרתמה למשימה, במכתב ששיגרה ב- 14.9.1919 לוועדי המושבות, ביקשה שישלחו רשימות מועמדים, המתאימים לגיוס למשטרה העומדת לקום. [2] ביולי 1920 הסתיים הממשל הצבאי, שהוחלף בממשל אזרחי, בראשו הועמד הרברט סמואל, שמונה לנציב העליון הראשון בא"י. הרברט סמואל החליט להקים כוח של שני גדודי שיטור, האחד יהודי והשני ערבי. קיצוץ בתקציב המשטרה שבוצע ב- 1920, הביא להתפטרות של שוטרים ותיקים. את מקומם מילאו מגויסים חדשים, שחלקם היו ברמה נמוכה, שלא התאימה לתפקידם. השוטרים היהודים בארץ התארגנו והקימו את "הסתדרות השוטרים העברים בארץ ישראל". [3]במאורעות תרפ"א, לא הצליחה המשטרה לדכא את המהומות, ויהודים רבים נרצחו ברחבי הארץ. היו מקרים, ששוטרים ערבים אף סייעו לפורעים לפגוע ביהודים. הקולונל אליעזר מרגולין[4] שהיה מפקד "הגדוד הראשון ליהודה", חש בראש חיילים מגדודו לעזרת ת"א המותקפת, לארגן את הגנתה, בעזרת כ-400 אנשים שגייס, בהם משוחררי הגדוד. כוחותיו הדפו את התקפת הערבים, ואף צעדו בהפגנת כוח בחוצות יפו. [5]
השומרים קיבלו סרטי זיהוי ובהם מגן דוד והמילים שומר ו- [6]. Watchman . עם פירוק "השומר" גויסו אנשים מהמושבה לשמירה, חלקם רוכבים ואחרים רגליים. בין מגישי המועמדות לתפקיד שומרים, היו בשנת 1920- אחיסמך אייזנברג, יצחק דניאלי, משה אהרונוביץ, עמינדב אלטשולר, מרדכי שוסייב, משה רוזנבלום והבן של ניסן קנטרוביץ. [7]
1 . ישמח לקבל דו"ח מפורט בעניין הגניבות . 2. מספר השוטרים הרוכבים בדרך כלל מצער, אנחנו יכולים להתחשב רק עם הצרכים הדוחקים. 3. אם המושבה יכולה לספק רוכבים ואקדחים, 2 רישיונות יינתנו לשומרים שלכם. "[8]
ב- 12.4.1920 שלח המושל הצבאי במחוז יפו, מכתב לשיח'ים, למוכתרים ולראשי הוועדים במחוז, והודיעם כי הם יהיו אחראים על כל הפרעה של הסדר והביטחון .[9] נציגי המושבות נפגשו עם קולונל בריטי, לדון בבעיות הביטחון במושבות וביקשו לקבל נשק לשומרים. [10][11] נציגי התאחדות מושבות יהודה, פנו אף הם לשלטונות וביקשו סיוע בבעיות הביטחון. נציגי המושבות בהן רחובות, זומנו לפגישה עם הקולונל ברמילי, שהיה אחראי מטעם השלטונות על הביטחון העממי בארץ. בפגישה שנערכה בראשון לציון ב-19.12.1920, נתבקשו לדווח על סידורי הביטחון במושבות. מושל מחוז יפו ,אישר למסור לרחובות 6 רובים ועוד 10 כדורים לכל רובה. [12]
עובד אייזנברג מוועד השמירה, פנה לוועד המושבה ודרש להוציא נוהל, שיקבע מי מפעיל את השומרים ומי אחראי עליהם. כמו כן דרש שייסעו ליפו לבקש נשק לשומרים בכרמים.[14] ועד התימנים ברחובות, שחשש לבאות, דרש לצייד את השומרים בשכונה בנשק. (קישור למכתב)
משה סמילנסקי, שמונה למפקד המושבה הודיע לוועד כי השמירה היא באחריות הוועד ויש להגבירה, ואילו "ההגנה" תפעל רק בשעת משבר. [15]
לאחר שנרגעו מהומות תרפ"א, הורה מושל מחוז יפו בשנת 1922 לאסוף מיד את הנשק שניתן לנוטרים. [16]
אחרי מאורעות תרפ"א, פוטרו העגלונים הערבים ואת מקומם תפסו עובדים יהודים. במשך הזמן, נרכשו כ- 3,000 דונם מהכפר עקיר. חלקם ע"י המושבה וחלקם ע"י הקרן הקיימת לישראל. החלה תנופה של נטיעת פרדסים ובעקבותיה התרחבה העבודה העברית במושבה. [17] בהסכמת השלטונות, הוקמה משטרה מקומית ברחובות, בתחילה שירתו בה 4-3 שוטרים. לשוטרים ניתנה תלבושת מיוחדת. למפקדם מונה סרג'נט גוטליב , ששימש לפני כן כאחראי השומרים במושבה. השוטרים מונו ע"י ועד המושבה והיו תחת אחריותו. נחתם עמם חוזה עבודה ושכרם שולם ע"י הוועד, כאשר 50% משכרם מומן ע"י הממשלה.[18] בין שאר תפקידי השוטרים, היה עליהם לשמור על הסדר במושבה, לפקח על הבנייה ועל הרוכלים בשוק, כולל גביית מס מכל הסוחרים יהודים וערבים, שחלקם נהג להשתמט מתשלום המס. עלויות השוטרים והשומרים היוו עול כבד על התושבים, היו שביקשו לשנות את שיטת חישוב הגבייה מכל תושב ולהטיל מס שווה על החקלאים והתושבים. אחרים דרשו לבטל את מס השמירה ולהגדיל את המס על בעלי הבתים,כשמידי פעם שינו את שיטת החישוב. שנת 1926 הייתה שנת בצורת, אלפי בדווים עלו עם עדריהם צפונה, כתוצאה מכך רבו הגניבות, ועדרים עלו על שטחי המזרע. לכן הוחלט בוועד המושבה להגביר את השמירה.
במשך תקופה מסוימת, הפכה השמירה במושבה לפרטית, והאיכרים עצמם שכרו שומרים. המושבה מינתה כ - "שומר רוכב כללי, שיפקח על השומרים, את נתן פיש ".[19]כשנוכחו האיכרים, שצורת שמירה זו אינה עונה על הצרכים, החליטו לחזור לשמירה כללית. מ' אנטין ,נבחר כמוציא לפועל את ענייני השמירה ולידו פעלו כוועד השמירה, עובד איזנברג ויונתן מקוב.[20]גוטליב נדרש על ידי המועצה, להגיש לה רשימת משתמטים משמירה וכאלה שאינם שומרים כנדרש. [21]
ב- 1926, הוחלט להגדיל את מספר השוטרים במושבה- ל-7 שוטרים ומפקח . השוטרים נבחרו מבין הפועלים ברחובות ושכרם נקבע ל- 6 לא"י לחודש לכל שוטר.[22] בידיעה שפורסמה בעיתון "הארץ" נאמר כי על פי דרישת משטרת רמלה , המועצה פתחה ברחובות: "בית סוהר ארעי" . וכי נתנה הוראה לעצור כל חשוד, שיסתובב במושבה אחרי השעה 10 בלילה. [23]
המושבה במאורעות תרפ"ט
הערות ומקורות:
[1]השומר , דברי חברים , החלטות אסיפת "השומר" בכ"ו- כ"ח סיון תרע"ט, עמ' 465 השומר מעוניין בשלמותה של תנועת הפועלים ומכיר ב"אחדות העבודה" בתור באת- כוח של מעמד הפועלים העברי בארץ ישראל.[2]ארכיון רחובות מיכל 6 תיק 4 מסמך 9200, :
[3]שם, מיכל 6, תיק 11, מסמך 6805 ,25.5.1920
[4]אליעזר מרגולין עלה עם הורי מרוסיה ב-1892 והתיישב ברחובות . לאחר שהוריו נפטרו והמשק נקלע לחובות קשים עזב את הארץ והיגר לאוסטרליה. התגייס לצבא האוסטרלי , הצטיין בלחימה והתקדם בסולם הדרגות. במלחמת העולם הראשונה, השתתף בכיבוש הארץ, כמפקד גדוד "קלעי המלך" ..בסיום המלחמה פורק הגדוד והוא מונה למפקד "הגדוד הראשון ליהודה" . עקב השתתפותו בהגנת ת"א במאורעות תרפ"א, פוטר מהצבא ושב לאוסטרליה. נפטר ב-1944 . ב-1950 הועלו עצמותיו ארצה ונטמנו בסמוך להוריו בבית הקברות הישן של רחובות.
[5]סמילנסקי, רחובות –עמ' 98
[6]ארכיון רחובות מיכל 5, תיק 18, מסמך 8769
[7]שם, מיכל 6, תיק9, מסמך 9617: מיכל 7, תיק 4, מסמכים,534, 509,531,544
[8] שם, מיכל 6, תיק 9, מסמך 9638 , ,9.3.1920 ; ועד הצירים ליהודי א"י הוקם בעקבות הצהרת בלפור על מתן בית לאומי ליהודים בא"י, במטרה לדאוג לציבור היהודי בא"י וגשר בינם לבין השלטון הבריטי בארץ. פעל בין השנים בין השנים 1921-1918, בין מנהליו היו חיים ויצמן ,מנחם אוסישקין ומשה שרת.
[9]שם, מיכל 6, תיק 10, מסמך 9709, 12.4.1920
[10]שם, מיכל 1, תיק 7, מסמך 295. 19.12.1920
[11]שם, מיכל 1, תיק 7, מסמך 214, 22.11.1920
[12]שם, מיכל 1, תיק 7, התאחדות מושבות יהודה לוועד רחובות, 19.12.1920
[13]שם , מיכל 6, תיק 7, מסמך 0077, 11.5.1921
[14]שם, מיכל 7, תיק 7, מסמך 895 , 14.5.1921
[15] שם, מיכל 6, תיק 7, מסמך 751, 14.5.1921
[16]שם, מיכל 24, תיק 8, מסמך 2512 , 22.9.1922 ; על המושבה במאורעות תרפ"ט , ראה בתת פרק הבא
[17]שם, עמ' 108
[18]שם, מיכל 26, תיק 8, מסמך5561, מיום 19.6.1925 ; לא מצאתי את החוזה הראשון עם השוטרים ועם מפקדם. מסמכים על המשטרה המיוחדת ברחובות מופיעים החל מ-: ב1925
[19]שם, עמ' 105
[20]שם, עמ' 105
[21]שם פרוטוקול , 21-7 מסמך 1030, 24.10.1924
[22]דבר, 18.6.1926
[23]הארץ.1927 13.9
עוד על ביטחון והגנה - כאן